עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מלאכת מחשבת חלק א

מלאכת מחשבת חלק א צג

Melekhet Mahashevet part 1 93 · מלאכת מחשבת חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

ומזקינים אדוניכם. ובדבר הזה נתרעם ה' על שרה. כי אולם עונות שבין אדם לחברו חמורים מעונות שבין אדם למקום. ואם לא הקפיד הי"ת כל כך על אברהם ומחל על כבודו שלא להוכיחו בפרסום לא מחל לשרה שביזתה ולעגה על אברהם, ע"כ הכריז ה' עליה בגלוי למה זה צחקה שרה עליך לאמר האף אמנם אלד. כלומר באמת אנכי היום ראויה ללדת ואיך אתמול בעיני בעלי אני זקנתי. בתמיה. אין הדבר כן ואין הדבר תלוי בי אלא בבעלי שהוא זקן. ולא תחשוב שלא אדע מה שבלבה כי לא יפלא ויתעלם מה' דבר. לכן לא אמרה ואני זקנה לשון הווה שעתה שבה לימי עלומיה ואין שייך לומר זקנה. אלא ראייתה לסתור שגם לשעבר לא היתה זקנה ומעולם לא הזקינה וראויה היתה לילד אלא שהחסרון בבעלה. לפיכך חזר הכתוב וספר המחלוקת שהיה בין אברהם ושרה. צחקת לא צחקתי. להודיע לנו שהם דברים נוגעים בינו לבינה ולא למול האלהים שהוא אמר לא היה בשבילי לבד וזה וזה גרם. והיא אמרה לא צחקתי. והאריך בזה הכתוב ללמדנו (ה) כי רעה בעיני ה' מריבת אנשי ביתו של אדם יותר מאם חטאו לפניו. גם על זה שינה הכתוב לשונו באמרו אשוב אליך ולשרה בן. הדבר יצא מפי המלך יתברך להוכיח אברהם ושרה על הצחוק וקלות ראש אברהם שלא האמין שיעשה ה' הנס הגדול הזה בשבילו. ושרה שלגלגה על אברהם וחשבה היותה עדיין בחורה. ולא שהשיב ה' לה אורח כנשים דרך פלא. וכדרך נשים לה לא יאבו שמוע קול קורא אותן זקנות. לכן כשאברהם למעלה בפ' הקודמת נפל על פניו ויצחק. השיבו הי"ת דרך תוכחה אבל שרה אשתך יולדת ולא אמר אשוב אליך. לאמר לו שזכות הלידה תלוי בשרה ולא באברהם. ואך לשרה יולד ולא לאברהם. וזאת תוכחת מגולה עליו על כי צחק כי בחמה לו על זאת. אמנם בבשורת המלאכים כתוב שוב אשוב אליך והנה בן לשרה אשתך שפירושו אשכין שכינתי בך ואשיבך לימי בחרותיך וזה מצד אברהם ומצד שרה והנה בן לשרה אשתך שגם זכותה יגרום. יעשה זכות שניהם שוה כדין וכהלכה. וכשפשעה אחר כך בדבורה גם היא וצחקה הוכיחה הי"ת וייעד לה לידת הבן בזכות אברהם ולא בזכותה. באמרו אשוב אליך כלומר בשבילך ולא בשביל שרה. ולשרה בן ולא אמר אשתך. כי כאן הפך זכותה אליו ולא חשב זכותה כזכותו כאשר יתחשב אם אמר אשתך ירצה בדמותך בצלמך: וה' אמר המכסה וגו': ואברהם היו יהיה וגו' כל גויי הארץ: כי ידעתיו למען אשר יצוה וגו'

לפירוש המקראות הללו כי אין בהם תבונה למראה עינים (ו) יראה לומר כי יראת העונש מביאה לידי יראת חטא ולעשות משפט וצדקה למען ינוס מעונש הנצחי. מה שלא יביא כל כך אהבת השכר ותקות הגמול, והואיל והי"ת לא יכריח לעשות טוב כי הרשות לאיש נתונה. (ז) מכל מקום יורה חטאים בדרך ילכו ויתן לפניהם דמיון ותמונת עונשי הפושעים והמורדים בעבור ישמעו וייראו ויקחו מוסר לנפשם. ואמנם זה לפנים משורת הדין לגודל רחמי ה' עם בריותיו. כי גם זה נקרא מניע חזק להטות לב איש לדרכיו. ולא למשפט ישר יחשב אלא לצדקה וחסד. ולפי שהי"ת הבטיח לאברהם להגדיל זרעו ולתת שכר טוב לבניו. ואם יחטאו הואיל וזה אפשרי כי הרשות בידם ויהיה ראוי להענישם על חטאם איך יתקיים א"כ ייעוד ה' להיטיב להם? היה מחכמת אלהים וחסדיו על כן להפחידם בעונש שכיניהם וקרוביהם המה ואביהם ויראו וייטיבו דרכם ויתקיים דבר ה' להיטיב להם. וזה היה תכלית ירידתם למצרים. הקב"ה העמיד להם מלך שגזרותיו קשות להחזירם למוטב למאן יצאו ברכוש גדול ויירשו את הארץ ויקיים ה' יתברך הבטחתו. והנה לא היה ה' מוכרח לגלות לאברהם הפיכת