מלאכת מחשבת חלק א צא
Melekhet Mahashevet part 1 91 · מלאכת מחשבת חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →בא ואראה הכצעקתה וגו' בפעם הזאת הכיר אברהם והבין במראה וקם להתפלל עליהם כמפורש בכתוב. וילך ה' כאשר כלה לדבר אל אברהם וגו' ונסע רוח ה' והנבואה ממנו. פירש איך היתה הנסיעה הזאת. ויבואו שני המלאכים סדומה כי נודעו אז אליו למלאכים. אולם מה שכפל הכתוב ואמר ויפנו משם האנשים וילכו סדומה ואברהם עודנו עומד לפני ה'. אין הפירוש שהלכו להם כי זה יאמר למטה. אלא רצונו שכאשר נגלה אליו ה' וידע בבירור שמלאכים המה פנו משם האנשים וילכו סדומה כלומר עוד לא נראו אל אברהם בדמות אנשים אלא דמות וצלם האדם שבהם הלך לסדום ושמה נמשלו עוד לבני אדם. ואולם אברהם עודנו עומד לפני ה'. וכבר נראה אליו ה' מלאכים ממש ואין צורך אליו עוד לגוויות האנשים בצורתם. וילך ה' כאשר כלה לדבר אל אברהם וגו' ופירש תיכף האיך היתה נסיעת שכינת האל ממנו באמרו ויבואו שני המלאכים סדומה בערב. והסתכל שעוד לא קראם אנשים למול אברהם. אמנם גם ללוט נראו לבני אדם וע"כ אז לערכו חזר הכתוב להשאיל להם שם אנשים וישלחו האנשים את ידם ויאמרו האנשים אל לוט. אולם כאשר גם ללוט נגלו למלאכי ה' באמרם כי משחיתים אנחנו חזר שמה לכנותם בשם מלאכים כמו שנאמר ויאיצו המלאכים ודברו דברים לשון יחיד כאלו תדבר שכינת ה' ויאמר המלט על נפשך. וגם לוט עשה כדבר הזה אל נא ה' הנה נא מצא עבדך חן בעיניך הנה נשאתי פניך לבלתי הפכי כי לא אוכל לעשות דבר וגו' כאשר תראה בהלוך הפרשה. וה' המטיר על סדום מאת ה' מן השמים שהמלאך המטיר בדבר ה' כי יקראו למלאך בשם ה' כאשר אמרנו. אבל מה שאמר ויחזיקו האנשים בידו וביד אשתו קראם בזה אנשים ודבר לשון רבים? (ב) הטעם לפי שהחזיק בידים להוציא החוצה הוא פעולת אנשים בעלי חומר בחוש ולא יתכן כלפי המלאך. לכן בפעולה הזאת הסבו שמם ופעולתם לפעולת איש מבני אדם כבתחלה. בזה פירשנו כל הענין באר היטב בדרך הפשט ולא יבהילונו המראות האלה לכאורה תראינה בלי סדר. ישוטטו רבים ותרבה הדעת: וישא עיניו וירא וגו' וירא וירץ לקראתם
וירא שתי פעמים ל הדבר יצא לספר בשתי ראייות ראיית החוש החיצוני והפנימי. כי אמנם (ג) כאשר יתייצב מנגד הדבר הנראה ישלח לאישון עיניו ניצוץ כדבר שכתבנו בפרשת בראשית משם תקחנו. ויתקבץ בה אל נקודה. ואולם שמה לא יעמוד כי אם אחר התייחד קוי המשולש לנקודה ישובו ויתרחבו בהפך ויעשו משולש אחר יהיה מושבו בשטח הפנימי מהמוח שכנגד העין ונקודתו בנקודת המשולש הראשון. והרואה ישפוט למראה עיניו כפי התושבת הנוגעת בקרום המוח. (ד) באופן שהאיש שיהיה לו יותר ריוח מן האישון אל המוח יראה יותר מאשר יתקצר הריוח ההוא כי תושבת הפנימי' גדולה בו מן האחר. לכן יראה הרואה בתחלת ההשקפה באישון ולא יבין אלא בהסתכלותו בקרום המוח. זו היא ראייה אחר ראייה. ובכל מקום כשירצה הכתוב להגיד הבנה בדבר מה יכפול בדבורו הראייה מזה הטעם. ככתוב (שמות כ') וכל העם רואים את הקולות וירא העם: אקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעבורו כי על כן עברתם על עבדכם
אמרו חז"ל שהיה אברהם מצטער שלא באו אורחים. והטעם שרץ לקראתם כי היה רואה שהיו משתמטים ממנו ולא רוצים להטריחו. ולבי אומר לי כי בראותו אותם מתלחשים ונצבים מנגד הרחק חשב שהיו האנשים נכלמים מאד על שלא הביאו עמהם עבד לשרתם. על כן אברהם כמתנצל אמר להם שלא יכלמו על אשר עשו לעזוב