מלאכת מחשבת חלק א ט

כללי המחקר כללים במחקר נטושים. נזכרים ונעשים בשמים החדשים: ובתי הנפש והלחשים. כליל לאישים. ולכהנים הנגשים. ראשית בקורי כל מהחכמה והמדע

בכל חכמה שתהיה במושכלות אין מופת צודק להתחלותיה ובמה שיושם בראשיתה למוסכם. ואם נכחיש ההנחות ההנה כל מוסדות החכמה יפולו. זה אות שאין בחכמות מאמר יהיה ראוי לחשוב שיהיה אמיתי בהחלט אין ספק בו. בראשית סי' א'. לשמוע כלמודים צריך להאמין דברים והזהרות למוסכמות בלי ראיה. ואם אין, אין לחכמות מבוא ומפתח בהעלותך ב'. בתורת משה לבדה מופת חותך ונוצח בראשיתה. בהבדל בזה מכל שאר החכמות שכליות וטבעיות. בראשית ד'. תחת השמש אין חכמה ואין תבונה לאדם במושכלו' ולא בחקירות הטבע מאומה שם ב' נאה לדרוש ולחקור במעשי אלהים עם כי ידענו בבירור שלא נגיע עד תכלית המכוון כי ראוי להטריח שכלנו בנוראות ובנפלאות ה'. אף כי השכל ענין רע נתן האלהים לבני אדם לענות בו בראשית ג'. שלח י"ד. החוקר לא יסתכל בחקירה שהיא על גדר שכלו. כי זאת תביאנו להיות נפגע או לקצץ בנטיעות האמונה. בראשית נ"ה. טוב שלא לבקש דבר נעלם מלומר אחר הלימוד איני יודע הטעם, וילך ד'. לברוח אל טעם נסתר ואל סגולת הדברים השתיקה יפה מהדיבור. בראשית מ"א. המאמין לדעת הכל סכל ופתי. ולא יחכם אלא מי שיכיר עצמו שאינו יודע. ברכה ה'. לא יתן ה' חכמה באדם. אם לא היתה ממנה בו בתחלה. וכן העושר. תולדות ד'. איש עשיר על הרוב לא יחכים שאין התורה מצויה אלא בדלים ואתחנן ב'. הסכל ופתי יצליח במחשבתו ובחיים צלולים יחיה כל ימי הבלו. ואיש משכיל וחוקר בדעתו צרות צרורות על שכמו וראוי שישא עליו עול סבלם. בראשית נ"ח ס"א. הידיעה ביודע היא אחת בעבר ובעתיד. ולא תשתנה אלא בדבר הידוע. בגדר הזמן כפי מה שהוא שלח ג'. ידיעת חלק מהדבר תורה חסרון ביודע. שאינה מתפשטת ידיעתו אלא נגד החלק ולא עד הכל. וילך חי. כל העולם חי ויודע ומשכיל בוראו. נה ט"ו. אין אדם כותב על הספר ובדיו שלא יחטיא את לשונו במקצת. ואויל מחריש לבדו לא יטעה מעולם בשפתיו. וילך י"ג. מהשם השם הוא קול מורה טבע ועצמות הדבר הנודע. או על שם מאורע קרה לו לקורא בדבר בראשית נ"ד.