מלאכת מחשבת חלק א פט

(טו) ואמנם יקרא מניע על צד ההרחבה כי יניע הדברים לעשות כרצון איש ואיש. והבא על הערוה. ה' יתברך יצוה ההריון ויצור צורת הנולד כאשר יניע כל הרגלי הדברים. לדמיון האומן יעשה כלי אע"פ שישתמשו בו לדברים המגונים מכל מקום הוא נקרא מניע על הכלי ופועל מכחו (טז) ואחשוב גם זה מרחמנות הי"ת על ברואיו כי יקל חטאו בזה באשר ה' אתו להרע ויהיה לו התנצלות קצת באמרו ה' הרשני לחטוא כאשר הוא מזמן צרכי בפשעי. וזהו אצלי כוונת הכתוב (תהלי' כ"ה) טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך. (יז) כי אמנם טוב יאמר על כל דבר שהוא טוב אף אם הוא לפנים משורת הדין ואינו צדק גמור וישר על דבר שהוא בצדק ובמשפט בלי השכלה אם הוא טוב או רע. כי מי ששפט משפט צדק לא יאמר עליו שדן דין טוב אלא ישר. (יח) אע"פ שכל ישר הוא טוב מכל מקום אינו מתהפך לומר כל טוב הוא ישר. ולפי שהי"ת הוא טוב בפעלו אף לפנים משורת הדין עם החוטא וברחמו עליו והוא גם כן ישר וראוי לו לעשות משפט צדק ולהענישו כחטאיו. על כן יורה חטאים בדרך כלומר מלוה אותם ומתחבר עמהם בחטאם. ובזה יענישם בעונש קל. ולא יצא מתחת ידו משפט מעוקל שלא להעניש החוטא כגמול ידיו ויעשה משפט וצדקה יחד. גם באברהם תמיד שכינה עמו אף בשעה שאינו מדבר עמו. (יט) ועתה אחר שצוהו על המילה כדי שהוא יעשנה ברשותו להגדיל שכרו ולא יהיה ה' מחזיק בידו העלה ה' שכינתו מעליו בהחלט. ועל כן אמר כאן ויעל אלהים מעל אברהם וזה בנין אב לידע ולהודיע שלא יעזור ה' ביד האדם גם בפעולות הצדק. והנה כאשר עשה אברהם המצוה תיכף ומיד חזרה אליו שכינת אל כפעם בפעם שכן כתוב אחריו וירא אליו ה' באלוני ממרא ואין כתוב שמה מה אמר לו ה'? כי אמנם רצונו שחזר רוח ה' לפעמו ולהתחבר אליו כאשר בתחלה. זהו נראה לי כוונת הכתוב על נכון בטוב טעם ודעת. אולם כפי פשטן של דברים עוד נשוב נפרשנו במקומו בריש פרשה שלפנינו

ואברהם בן תשעים ותשע שנה וגו' וישמעאל בנו וגו': בעצם היום הזה גמול אברהם

צריך לפרש הכפל באלה הפסוקים והייתור מבואר לכל קורא? ומה שאמר בעצם היום הזה דמשמט שלא היה בלילה? ואחר הוסיף נמולו אתו לאין צורך? ולא אמר אתו בישמעאל? (כ) והקרוב אלי להגיד לנו כמה פועל הדמיון ומשל הגדולים בקטנים וצריך מאד מאד להפעילם דבר הראוי. ויותר וביותר לאשר לא מבני עמנו. כי חשש אברהם שבאולי ילידי ביתו ומקנת כספו מאת בן נכר לא יאבו לשמוע בקולו להמול. על כן בחר לפעול הפעולה ההיא בעצמו תחילה ובבנו בעצם היום הזה לעין כל נגד השמש ממנו יראו וכן יעשו אנשי ביתו ולא ימאנו לבוא בברית. וספר הכתוב כאשר ראו שאברהם בן צ"ט שנה נימול וישמעאל בן י"ג שנה וכי בעצם היום הזה נימולו שניהם ולא מיחו. על זה כל אנשי ביתו וכל בן נכר נמולו אתו אתו ולא סרו מתורתו: פרשת וירא וירא אליו ה' באלני ממרא וגו' והנה שלשה אנשים נצבים עליו וגו' עד סוף המראה

כל מראה נבואה אשר תפול על האדם אף על ידי מלאך תקרא מראת ה' ככתוב ביחזקאל (ח') ותפול עלי שם יד ה' וארא והנה דמות אש ממראה מתניו וגו' וישלח תבנית יד וגו' במראות אלהים וגו' וזה מדבר במלאך. שהרי אח"כ כתוב והנה שם כבוד אלהי ישראל. ובמקום אחר (שם מ') כתוב בעשרים וחמש שנה לגלותנו וגו' היתה עלי יד ה' וגו' במראות אלהים הביאני וגו' ומלאך הביאו ודבר אליו. כי אמנם