מלאכת מחשבת חלק א פח

יוכל לקיים הבטחתו אלא עד דור רביעי. כי לא שלם עון האמורי עד הנה ואל צדיק וישר הוא לא יוריש גוי אם לא יהיה ראוי לאותו עונש. וביום ההוא פירוש אל זמן דור הרביעי הבטיח לו הי"ת שיקיים ירושת הארץ לזרעו באופן שהגיד לו שכאשר לשעבר אמר לו לתת אליו הארץ לא היתה כוונתו אלא לזרעו. ושהיתה שגגה יוצאת מלפני אברהם להאמין שהוא יירשנה בעצמו ז"ש לזרעך נתתי וגו' כלומר מה שנתתי לך מחשבתי היתה לזרעך והסיר בזה הטעות הזה מלבו לחלוטין: ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם: ויקח אברהם וגו' וימל את בשר ערלתם

נתעוררו בזה רבים מה בא להודיענו שעלה אלהים מעליו אחר שדבר אתו וזהו דבר מבואר ל אמנם לפי דעתי זהו סוד מסודות האמונה. ואמר אגלה אזנך כאשר תבין. כי נחלקו בעלי האמונות אם ה' יתברך יתחבר בפעולות האדם להרע או להיטיב. עד כי יקשה המאמר מאד מכל צד. אם נאמר שהקב"ה לא ישתתף עמהם. הנה נולדה לנו מבוכה גדולה לומר שיעשה האדם פעולה מכחו נגד רצון הבורא או בלתי ידיעתו ושפעולת התולדה ודומים לה תבוא מכח האדם בהחלט. וזה זר מאד וקשה להבינו. ואם נאמר שיעזור ה' יתברך ויניע האדם בכל דרכיו. נפלנו במכשול עצום יותר. כי נצטרך להביא הי"ת לפעול כל פעולות רשע שבנבראים. מלבד כי לא יהיה אם כן האדם בעל רשות וראוי לשכר או לעונש על מעשיו באשר הוא פועל מוכרח (יד) והנה מכח הלחץ זה הדחק קצת מהתורניים אמרו שאין הי"ת מכריח פעולותינו אבל נקרא מניע על נתנו הרשות בידינו ועוזבו הדברים לרצון האנשים. אמנם הוא מניע אותם ורודף אחר תאות הברואים. ד"מ הבא על הערוה ומוליד ממנה ממזר הקב"ה לא יניע בכחו החוטא וגם לא יכריחנו לעשות כמעשהו. אלא אחר שהפושע גמר לפשוע הקדוש ברוך הוא יניענו לעשות כרצונו ויתחבר לפעול הריון לאשה והתולדה. וזה נקרא אצלם מתחבר בחבור הייחוד קונקורסו"ס סימולטניאו"ס. ירצה כביכול הי"ת היה מוכרח לרדוף פעולות האדם ולהניענו באשר ירצה אם טוב ואם רע. וקצתם אמרו שאין נברא תחת השמש יעשה דבר בעולם אם ה' יתברך לא יניענו בכחו וגם החוטא לא יחטא אם הי"ת לא יוליכנו לפעול כך וכך. והחבור הזה יקרא חבור קודם קונקורסו"ס פריביאו"ס. ובדעת הזה הי"ת לא ירדוף פעולות האדם אלא האדם ירדוף פעולותיו, כי אין סברא שיולדו פעולות נפלאות כדמות ההריון והתולדות וכיוצא מרצון דבר נברא בלי שיניעם הסבה הראשונה ומניע הכל. ואולם בדבר הרשות אפשר לומר שהי"ת בוחן כליות יבחן ויפליא האדם המזומן לחטוא והאדם הבוחר בטוב ומואס ברע ויניעם כבחירתם. וכזאת חדש לוטירו בתורתו החדשה בארץ הצפון. ואלו ואלו דברי אלהים חיים חז"ל יש מהם כסברא הראשונה בפשיטות בפרק רבי ישמעאל אמר הקב"ה לא דיין לרשעים שעושים סלע שלי פומבי אלא שמטריחין אותי ומחתימין בעל כרחי. ויש מהם שנטה לסברא השנית ואם לא בדמיונה לגמרי בפ"ק דחולין אמר רבי אלעזר אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א"כ מכריזין עליו מלמעלה וכו'. ויש ג"כ סברא שלישית והיא שהי"ת יעזור בהנעתו פעולות הטוב ולא בהפך וזה אמרם הבא לטהר מסייעים אותו, נח היה צריך סעד לתמכו. ובכל הסברות יתחדשו לנו מבוכות וקושיות לא בנקל נמצא לתרץ ולהשיב. ואשר אאמין בזה הוא כפי הדעת הראשונה. ולא אחשוב שהי"ת יניע האדם אם לצדיק ואם לרשע מלבד איזה פעולות לפעמים כאשר יעלה לרצון לפניו שיופעלו ומזה נדבר בפ' וארא ובפרשת שלח לך בס"ד. אולם בשאר הפעולות הנתונות לאדם לשכר או לעונש לא יניע הי"ת מעשי בני איש אשר נתן להם הרשות מוחלט.