מלאכת מחשבת חלק א פד

ועולה ביניהם והוא בין אחים יפריא יוציא פרח ויצץ ציץ ותבער כאש להבה מים רבים לא יוכלו לכבות התחרות והקנאה ונהרות הקורבה לא ישטפוה. (ו) על כן ראוי לשמור מאד לבל יתחיל שביב וניצוץ הריב בין הקרובים כי יערוף כרביבים עלי דשא וכטל משכים הולך וכרגע יזוקו מטר לאידו סוחף ואבני אלגביש עד לכלה ולהשחית. מן הטעם הזה נחרד אברהם חרדה גדולה עד מאד ואמר לנטוש לפני התגלע הריב בין האחים. כי אחר הכנסו אין תרופה ואין צרי. אל נא תהי מריבה וגו' ולא נתחיל עתה במחלוקת בינינו הואיל ואנשים אחים אנחנו ואם נתגרה לא נקוה לשלום כל ימי הארץ

ויהי בימי אמרפל וגו' עד סוף ספור המלחמה והנצחין. רבו בפרשה הספיקות ונזכירם אחד לאחד א' בלשון ויהי בימי וגו' ולא אמר מה שאירע בימיהם? ואם רצונו כפשוטו שהם עשו מלחמה את ברע וגו' לא יתכן סדר הלשון כי היה לו לומר אמרפל וגו' עשו מלחמה וגו' ואין לשון ויהי בימי מיוחד לספור הפעולה שעשו? ב' בשנוי הלשון עשו מלחמה את ברע ואת ברשע הכניס מלת את בין שניהם מה שלא עשה בשנאב ושמאבר? ג' שאמר כל אלה חברו וגו' נראה שיצאו בחברה להלחם יחד ואחר כך חזר לאחוריו ואמר שתים עשרה שנה עבדו הפסיק הענין במאמר אחר? ד' שבתחלה הביא אמרפל ראש וראשון על חבריו ואח"כ ניחם והביא כדרלעומר בראש? ה' באמרו ויצא מלך סדום לשון יחיד נכון היה ויצאו לשון רבים? ו' כל אלה חברו ובדקדוק הלשון היה לו לומר התחברו? ז' למה זה כתב לנו כמה שנים עבדו וכמה מרדו ומה ילמדנו בזה? ח' בהזכירו שהכו הרפאים ואת החורי וגו' עד איל פארן וישובו ויבואו וגו' וכל זה ספור נראה אין צורך בו לנידון שלנו? ט' מה לי אם המלחמה היתה בעמק השדים או במקום אחר? י' שבעריכת המלחמה לא זכר שמות מלך סדום וחבריו כאשר עשה בראש אמנם בכדרלעומר וחבריו חזר גם כאן וניקבו שנית בשמות? י"א שחברם בוי"ו החבור בפסוק הזה וכן במלכים ארבעה בפסוק שלאחריו ולא עשה כן בפסוקים הראשונים? י"ב על מה שחזר והזכיר פעם אחרת את כדרלעומר מלך עילם וגו' וכבר באמרו ויערכו אתם מלחמה ידענו שנלחמו עם כדרלעומר וחבריו הנזכרים? י"ג באמרו ארבעה מלכים את החמשה כי מה יתרון לנו לדעת אם היו ד' או ה' וגם שכבר ידענו וכעת השמיענו כל זאת בסיפורים שספר עד הנה מבלי שיחזור למנותם? י"ד שאם החמשה מלכים הם היו העורכים מלחמה נגד הארבעה כנראה בפירוש היה לו לכתוב א"כ חמשה מלכים את הארבעה מלבד שהיה לו למנותם בראשית ולא אחריהם כי הם העורכים ולא הנערכים? ט"ו בלשון ויערכו ולא כתב ויעשו אתם מלחמה כמו שאמר לעיל עשו מלחמה? י"ו שנראים דברי מותר מה שכפל בספור שתי פעמים והיה די שיספר שברע וחבריו עבדו את כדרלעומר ומרדו ובאו עליהם המלכים ונצחום? י"ז גם מה שהוסיף עוד להזכיר מקומות ומדינות שמולכים עליהם כדרלעומר וחבריו שנער ועילם וגו' לאין צורך וכבר נזכרו למעלה? י"ח על הזכירו מנוסת מלך סדום ועמורה ולא הזכיר נצחונם והיה ראוי שיספר הדבר בשלמות ויאמר ויכום אמרפל וגו' וינוסו מפניו ככתוב בכל המלחמות שבתורה? וראוי לפרש. (ז) כי לרשעים אנשי ריב ומדון העבדות נאה להם ונאה לעולם. כי אמנם אם נעזוב האנשים אשר לריב ולמצה יקומו בלי שוטר ומושל אין שלום אמר ה' לרשעים ותמיד ינצו האנשים יחדו. וכאשר הורגלו בעבודת משא אם יסירו עול סובלם מעל צוארם כ"ש דפקרי טפי. ותחת עבד כי ימלוך אין מי ימשול בהם. לכן צעק פרעה נגד בני ישראל (שמות ה') כי נרפים הם על כן הם אומרים נלכה ונזבחה לאלהינו. כי אולם אין ראיה לדבריו שיזעקו נלכה ונזבחה לפי שהם נרפים אדרבה מרוב ענויים ולחצם יתכן שיהיו צועקים? אמנם כאשר אמרנו כי אם נרפה ונקל עבודת האנשים המורגלים בה זה לא