מלאכת מחשבת חלק א פג

דבר וסבת שרי להיותה אשת אברהם בעולת בעל ועל כי חשבה אחותו ואע"פ שהיא אמרה אחי הוא כבר ניכרים דברים היוצאים מן הלב או מן השפה ולחוץ. על כן לא כתב רפואתו כי לא היה אלא חולי הנפש ודאבון לב. מה שאין כן באבימלך. ולמה לא כתב שמה המכה נפרש במקומו: ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך היא. למה אמרת אחותי היא ואקח אתה לי לאשה

יש לדקדק בדברי פרעה. שלא ערבם במאמר אחד שיאמר למה לא הגדת לי כי אשתך היא ואמרת אחותי היא או יאמר אחד מהם ושניהם אחד כי באמרו אחותי היא מכלל שאינה אשתו ל ומה שאמר ואקח אותה לי לאשה לא יתכן כי לא לקחה בשביל שהיא אחותו אלא בשביל שאינה אשתו ל אמנם יתכן שאברהם לא רצה להוציא דבר שקר מפיו גם בשעת הסכנה. ואמר אחותי היא האמת שכן היתה כמו שאמר לאבימלך וגם אמנה אחותי היא וגו' וכשהיו שואלים אותו היה משיב כדברים האלה אחותי היא ואקח אותה לי לאשה. מלתא דמשתמע לתרי אנפי כדי שיאמינו שאינה אשתו מבלי שידבר דבר שקר. כי אלו רצה לומר להם בפירוש היה לו לומר בקוצר מילין אשתי היא ולא היה דרך לטעות בדבריו. אולם באמרו אחותי היא ותהי לי לאשה. יהיה משמעות דבריו שאינה אשתו ממש אלא אחותו והיתה לו לאשה כלומר לאומנת ביתו ולעשות מלאכתו כי איך תהיה אשתו בהיותה אחותו? ובזה אברהם דובר אמת בלבבו ונעשית כוונתו שהמצרים יחשבוה אחותו. זו היא תרעומת פרעה למה לא הגדת לי ולא אמרת בפירוש וקיצור הדברים אשתי היא. אלא באת בערמה בערבוב דברים ואמרת אחותי היא ואקח אותה לי לאשה. כדי שיהיה לנו מקום לטעות. ועתה הנה אשתך בפרסום ולא בכסות עינים קח בידך והלכת: ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפריזי אז ישב בארץ

אין הנדון דומה לראיה שיהיה ריב בין לוט ואברהם לפי שהכנעני אז בארץ? גם יקשה על אמרו יושב ולא יושבים ל ומה שהביא כאן הפריזי ולמעלה בראש הפרשה לא זכר אלא הכנעני לבדו? (ה) אלא אמת ויציב הדבר כי ינצו אנשים ויתקוטטו יחדו ישיש וישמח האמצעי שביניהם והשלישי יהנה מתלונותם ובהצותם זה עם זה. וכבר שגור בפי כל המשל בין שני אנשים מריבים השלישי שמח. ובהפך האהבה בין חברים מקשיבים היא סבת כל הטוב ושאויביהם ייראו מהם וישבו המה לבטח. זהו רצונו של מקרא כי ריב ומדון אברהם ולוט היה שלות הכנעני והפריזי שהיו יושבים בארץ בהשקט. ולמדנו שהכנעני לא עשה כמעשיהם. וגם בהיותם שתי אומות כנעני ופריזי מכל מקום שלום ביניהם ולגוי אחד יתחשב וכלם בשם כנעני יקראו ובהיותו חבור עצבים הנח לו ויושבים לבטח לעם אחד לכן כתב יושב לשון יחיד. ולמעלה והכנעני אז בארץ כי היו כאיש אחד חברים בשם כנעני ולהודיענו זה האריך הכתוב: אל נא תהי מריבה ביני ובינך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו

כי שמענו דבת רבים לעת כזאת השחיתו התעיבו כל יושבי תבל ופשתה הצרעת באדם אשר על פני האדמה לעזוב האחדות ודם הקרובים והאחוה על הארץ ישפכנו כמים ובאה עלינו נבואת חז"ל בת קמה באמה וכו'. עד כי על הרוב אם המצא ימצא לאיש אהוב נאמן מכל מקום לא נביט קרובים אלא אויבים זה את זה. ורוח השנאה מבצבץ