מלאכת מחשבת חלק א עט

ארשי. בשכבר נוכל גם ככה להציל כל מראות הקשת כזה והותר. ואומר כי ידוע ומנוסה שבקצת זריחת אור החמה רציני כשהשמש יצא על הארץ במקום שתכלה האור ויתחיל הצל (מג) נראה שמה האור יתפשט לכמה גוונים. והטעם שלא יוכל לעבור דבר אל הפכו אם לא באמצעיים. ולא תתחלף האורה אל החושך אם לא באמצעות דברים יתמצעו בין האור ובין החשך בין הלבן והשחור והם האדום הירוק ודומיהם. (מד) ואם ככה כאשר יהיה השמש לבוא קרוב אל האופק וישלח ניצוציו על שטח הארץ שהיא ככדור בהכרח ראוי שכל חצי עגול שטח הארץ במושב ההוא יקבל האור בחציו שכנגד השמש וחציו האחר חשוך. וראוי אם כן שקו כמין קשת בגובה שטח הארץ אשר אנו עליו שמה יתהפך לכמה גוונים להיותו גבול בין האור ובין החשך בעת ההיא. ואם יארע באותו רגע שיזדמנו עננים לנגדו במקום שניצוצי השמש בקו ישר כלים ולעובי הענן לא יוכלו עבור הלאה. בהכרח לדמיון המראה יחזרו הניצוצות לאחור אל עינינו בגוונים ההם אשר יכלו להתצייר בענן. ועל כן לא נראה הקשת אלא בחצי עגול. ולא נביט כדבר הזה אלא כשהשמש למטה סמוך לאופק ולא נראה הגוונים אלא בקשת צר למראית העין

יהיה מה שיהיה לא ירע בעיניך קורא משכיל כי אם כה הדבר בטבע הנה לא ברא ה' חדשה לזכור בריתו כאמור בפרשה ל כי לא בחכמה שאלת על זה כי אמנם אם יעשה ה' נס ופלא הצריך לכך לפי שעה (מה) לא יברא ה' דבר נגד הטבע להתקיים ככה לעולמי עד וכבר דברנו מזה בפרשת בראשית. והוכחנו שחידש הי"ת דבר הענן אחר המבול מה שמקדם לא היה. ודי אם כן לנו שהי"ת דבר וצוה דבר שלא היה עד הנה לאות הברית. ואולם בראו באופן שיהיה טבע הדברים כך כאשר כל הנעשה בימי בראשית ולא לבד זריחת השמש בענן אלא גזר אומר שכל דבר שיושם באלו התנאים נגד האור יתראה בגוונים כאלו. עד ששם הדבר בטבע הדברים כדין כל הנעשה ביצירה ואנחנו קראנוהו טבע. לכן אמר והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן שהאור המכה על שטח הארץ נראנו בענן כי יחזור אלינו כמו שאמרנו: ויהיו בני נח היצאים מן התיבה שם חם ויפת וחם הוא אבי כנען

חם עצמו רצה להקרא בשם בנו כנען כמו אבי כל בני עבר עשו אבי אדום ועל כן קרא שמו אדום. ולפיכך נח אמר ארור כנען כי זה שמו אשר יקראו בחניכתו. וכן פי' מהר"י אברבנאל בכל בני עבר (מו) כן ארחות כל אב מקשיב על דבר שקר בעל דעות מגונות יאהב הרע שבבניו מכלם. וכבר פשתה הצרעת גם באנשי צדק ויראי אלהים יצחק את עשו דוד אבשלום בנו. וכן בדורותינו אלה. והטעם כי הנער הטוב וישר לפני אלהים על הרוב יהיה תמים ויתהלך ביושר וימאס חנופה באביו הזקן והוא יבקשנה לחולשת חושיו. ועל כן יאהב בנו הרשע אשר ישתדל לצוד אביו בדבריו חלקו מחמאות פיו ובקולו יחניפנו לכסות באלה רשעו ורוע לבבו. והאדם יראה לעינים ויחשבנו לאיש ישר וכשר: שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ וגו'

יש להקשות מניינא למה לי מה שאמור ומכופל למעלה? אמנם יתכן לפי מאמרם ז"ל באגדות שחם סרסו כי אמר נבל בלבו אדם הראשון היו לו ב' בנים והרג אתר חברו על ירושת העולם ואבינו מבקש בן רביעי ולפי זה יפה כתוב שלשה אלה בני נח וגו' ויחל נח וגו' שאף כי בני נח היו שלשה ולהם לבדם ניתנה הארץ ומאלה נפצה מ"מ עיני רשעים תכלינה והם חם וסירסו לבלתי נתון זרע לאביו כמו שמספר והולך: