מלאכת מחשבת חלק א עא

המורה כי לא נדע מה שאינו בגדר ידיעתנו ואינו לנגד עינינו. הלא תראה כי לצייר לנו דמותו יתברך הוצרכו הנביאים ליקח בהשאלה דמות אדם זקן או גביר. והמלאכים בדמות אנשים. ומה דמות תערכו לו ולהם. אם לא כי אין בדמיונו צורה אחרת טובה הימנה. ואלו נשאל לבהמה או לחיה דמות וצלם בורא העולם היתה מציירתו בדמותה וצלמה בלי ספק כי אין לה מדה טובה ממנה בעיניה. וע"כ ידיעת הי"ת אינה נפרדת מהשגחתו וכאשר ישגיח בדבר בהכרח ידענו. כי זה כל האדם ג"כ אשר תואריו חוצה לו מכ"ש בו יתברך אי אפשר שידע אם לא ישגיח. ואם יעלה על הדעת שלא ישגיח בדבר מה בהכרח יהיה ראוי שלא ידענו. אך ידע ה' יתברך כל הברואים אין לערער בזה גם רוח החכמים ההם נוחה בדבר הדעת. כי איך יכין להם מזונם די ספוק' לא יחסר ולא יותיר אם לא ידע מניינם. (יא) א"כ בהכרח ישגיח על פרטיהם. ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים להסתפק בידיעתו כי לא מחכמה שאלת על זה. כי אם לא ידע ה' הברואים כלם יצטרך שיהיה נברא פועל ועושה דבר לא ידעהו ה' ותטיל מום בידיעת הי"ת לומר שאין ידיעתו כוללת אלא פרטית. יש דברים שלא תתפשט אליהם ידיעתו. וטעם שאינו רוצה לידע כבר מבואר בטולו. ועוד שהיכול לידע נקרא יודע בדבר כאשר נאריך בג"ה בפרשת וילך. עוד אמת ויציב (יב) כי לכל חיות ובהמות דעת להבין בין טוב לרע כמונו ורבים מהם ישכילו בדבר פרטי יותר ממנו וע"ז נאמר (איוב ל"ה) מלפנו מבהמות ארץ וגו' והחוש לא יכחיש מפלאי הכלב והשועל ודומיהם וכלם כאחד ינוסו מן הסכנה ויבחרו בתועלת הנראה להם. אלא שכלי חושיהם נעדרי השלמות ויעכבום מונעים ולא ידברו ולא יוכלו לפעול פעולות מבלי הכנת החושים בהם כבבני אדם. גם כמוהם עיר פרא אדם יולד לפעמים כסיל ופתי כלב טוב ממנו בפעולות ובלמודים. וזה לסגירת ואטימת חושיו כידוע. וראה בפירוש הדבר הזה באתון בלעם בדברה אליו כתוב (במדבר כ"ב) ויפתח ה' את פי האתון. ולא נאמר ויתן ה' דעת באתון לדבר. כי לא היתה חסרה מדעת אלא מהכנת החושים עד שהוצרך ה' לפתוח פיה שתוכל להוציא בשפתיה מה שבדעתה. ועין בעין נראה חכמת הצרעה לבנות ביתה בחכמת בת ששה צלעות כידוע. וכל אחת תכיר את שלה ולא תשיג זאת גבול האחרת. וכן הנמלה. גם בארץ הודו המזרחית תעשינה קניהן על ראש הקנים לברוח משטיפת המים וכן יעשו העופות. והעוף קרפינטירו כשיסגרו קינו בברזל ילך למצוא עשב השוברתו. וכמה בהמות ועופות ידעו סגולות האבנים והעשבים מה שאין באדם. ואין לנו אלא מה שלמדנו מהם בעניינים אלו. ונראים מעשיהם כלם טובים ונכוחים וכבן דעת. כאשר נראה מפעולותיהם הנולדות מכח הקושיא. וכשהחתול יתפוש עכבר ויצחוק עמו ולא ימיתנו עד כי יאמין שיוכל לברוח זאת פעולת בעל דעת המשכיל מה שיעשה. ומה שכתבו מן הכלב הנושא אל אדוניו הבשר והמאכל ממקום למקום בקופה שבין שיניו כאשר אירע לו יום אחד שהכלבים עזי נפש סבבוהו מנוחה הדריכוהו לגזול ממנו הבשר והוא בהלחמו עמהם כלב אחד מרודפיו גנב לו מן הקופה חתיכה אחת כשהבין הכלב הדבר וחשב בדעתו שאדוניו יכנו וייסרנו על חסרון הבשר על בלי יכול להגיד לו האמת נמלך ואכל הנותר וברח לנפשו ולא שב אל אדוניו עוד. ומה יספרו מאהבתם פלאים ושבתם ולכתם. ואשר שמענו מספורי ארץ החדשה. כלב העובר ושט בנהר הארץ ההיא המגדל תנינים כיאור מצרים ויודע שיאכלוהו כי יערב להם בשר הכלב ילך בראשונה על שפתו במקום אחד ונובח להשמיע קולו שמה ואחר כך יעבור וישוט במקום אחר להונות התנין. ואין להאריך בזה כי כבר מפורסמים הדברים. וכן כל אלה מפעלות בעלי דיעה ומבינים דבר מתוך דבר. ומה נשיב אל מאמר ה' יתברך והנחש היה ערום מכל חית השדה וגו' כי מלבד אשר הנחש בעינינו ידומה יותר נבזה יסכל מכל החיה. והעידה התורה