מלאכת מחשבת חלק א סז

צריך לפרש מלת בדורותיו גם לשון את האלהים איננו נכון ויותר טוב אם אמר במצות האלהים או בחוקות ה' התהלך נח. (א) אמנם הביאור כי החברה רעה תעביר האדם מדעת קונו וביותר צריך להשמר מן החברים רעים וחטאים כי יאמרו לכה אתנו ויטוהו מדרך אמת. ולכן כאשר רעה תמצא בעיר כנס רגלך ואל תתחבר לאנשי רשע. ובשכון בה אנשי אמת שונאי בצע פזר רגלך והתחבר עליהם. ותדע שהליכה תאמר על ההרגל תמיד בדבר מה עד שישוב הדבר להיות בו לטבע כדברי שלמה (משלי א') בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם אשר יקשה לנו בדבריו שאמר אל תלך בלשון עתיד ואחר כך מנע לשון צווי מלבד שהביא כפל הענין ללא צורך שבודאי לא ילך עמהם אם ימנע רגלו מהם. אלא שרצה בזה להביננו רוע ההרגל בחברת הפושעים ושדין הוא שלא נקרב גם אל פתח ביתם. וזה פירושו בני אם תרצה שלא לילך בדרך אתם ולא להתרגל במעשיהם מנע רגלך מנתיבתם. ברח מחברתם אפילו הפגישה בהם. ובזה נח איש תמים בדורותיו כלם רשעים ברח וכנס רגליו מהמון עם הארץ ונסתתר בעיונו לבוראו ואת האלהים לבד התהלך: ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס

כי הקב"ה (ב) יודע קורות האדם ולפניו במחשבה יעלה כאלו כבר נשחת מי שראוי להיות נשחת וזהו אמרם כי יפול הנופל ממנו הראוי ליפול מששת ימי בראשית ובהיות הארץ מלאה חמס וראויה להשחת כאלו כבר נשחתה לפניו ועוד לאלוה מילין בפרשה הזאת. (ג) ד"א יורה שהי"ת רואה העתידות בטרם תבאנה בלי שיכריח בזה רשות האדם כאשר נאריך בפרשת וילך בס"ד ואין אדם חוטא אלא אם כן כבר ראהו אלהים שיחטא ויהיה ראוי ליענש כמ"ש ולקמן ט"ו) כי לא שלם עון האמורי עד הנה. על כן אמר ותשחת הארץ לפני האלהים לשעבר טרם יחטאו ידע ה' שתהיה ראויה להשחת ואחר כך ותמלא הארץ חמס באשר ראה אלהים ויוכח אמש: וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר

יקשה כפל הלשון במלות דומות לאין צורך וכאשר אמר כי השחית כל בשר משמע שהוא נותן טעם למה שנשחתה הארץ וזה טעם לדבר בדבר עצמו ל אלא שה' יתברך מגודל רחמיו ישליך חמתו על העצים ועל האבנים. ואם יחטא איש אליו יחשוב הי"ת עונו קל להיותו עפר מן האדמה ושהאדמה חטאה ולא האדם ברוחו ונפשו. וזה אמרו וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה ראה ה' כאלו הארץ נשחתה והיא במרד ובמעל אף על פי שבאמת השחית כל בשר את דרכו על הארץ ולא הארץ עליו: ומכל החי מכל בשר שנים וגו': זכר ונקבה יהיו וגו': עד ויסגור ה' בעדו

ראוי להתבונן מדוע צוהו ה' שיקח מן הטהורה שבעה וכשבאו אליו לא באו אלא שנים כדכתיב מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה וגו' שנים שנים באו אל נח עוד יפלא מה ששינה בלשון בתחלה צוהו שיביא שנים שנים מכל בשר זכר ונקבה להחיות באמרו תביא אל התיבה ואח"כ חזר וצוהו מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ולא אמר תביא כבראשונה. וכתב עוד ומן הבהמה אשר לא טהורה היא שנים איש ואשתו ויהיה אם כן גם הצווי הראשון בבהמה אשר לא טהורה ויקשה הכפל מלבד שהוא סותר דברים הראשונים שאמר ומכל החי מכל