מלאכת מחשבת חלק א סו

וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לכו רק רע כל היום: וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו

יפלא הכפל בשני הפסוקים ומה שאמר בארץ וא"א שהאדם יושב בשמים ל ואמרו ויתעצב אל לבו אינו דבור הגון כלפי מעלה. וכתבו חז"ל שניחם ה' על שעשה את האדם בארץ כי אלו עשאו בעליונים לא היה חוטא. ודבריהם צריכים ביאור כי אם ברא ה' האדם בשמים היה מלאך ולא איש? ויתכן על פי מה שאמרו במקום אחר שהאדמה לא עשתה כהוגן באמור ה' אליה תדשא הארץ וגו' ועץ פרי ירצה שעץ ופריו טובים למאכל והיא עשתה עץ שאינו ראוי לאכילה. המה כוונו במשל הנמרץ הלזה שהארץ כאשר אין מטבעה להוציא פירות כ"א בעמל ויגיע כפו של אדם. הנה אם כן היא סבה שהאדם יעמול לרוח היום כמה יגיעות ייגע למצוא מזונותיו ולבו כלב האריה לגנוב ולגזול למלא נפשו כי ירעב כאשר נביא בפרשת נח בפסוק לא אוסיף עוד לקלל בס"ד. ויקשב ה' וישמע כי רעת אנשי הארץ לא באה לבד בשביל המונעי' המכריחים אותם לבקש טרף לביתם אלא אף מיצרם הרע ותרווייהו איתנהו בהו. ואלו היו חוטאים לרוע הארץ ולא לרוע מזגם כבר היה קל עונם מנשוא כי היא גרמה פשעיהם לכל חטאתם. אולם ראה הי"ת כי רבה רעת האדם בשביל הארץ שלא הוציאה פירותיה מעצמה ואף גם זאת יצרם רק רע כל היום אף בלי מונעים וקושי האדמה. על כן ניחם ה' כי עשה את האדם בארץ שלא יהיה להם תשובה לומר הארץ היתה סבה וגלוי וידוע לפניו שגם יצרם הרע הוא בקושרים במרד ובמעל. ז"ש וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ לפי שזה הביאו להתעצב האדם אל קרבו ועל ה' יזעף לבו לאמר כי האדמה החטיאתו. ד"א ויתעצב אל לבו כי אמנם שתים רעות באדם אחת בלב וא' בשכל. הלב חומד ורודף אחר התאוות המדומות. והשכל אחר התועליות הרוחניות ומוכיח השגת הלב ומלמדו להועיל לברוח מהדברים המרבים הבל כמ"ש ולא תתורו אחרי לבבכם וגו' כי יצר לב האדם רע והוא יטעון לפני ה' על חמרו ויצרו שניתן בלבו המכריחו לחטוא הלכך ניחם ה' כי עשה את האדם בארץ עפר מן האדמה שזה לו פתחון פה להתעצב אל לבו ולומר הלב אשר נתת בי והחומר השיאני: וינחם ה' מבואר בפרשת וילך: פרשת נח אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו

כתבו חז"ל עיקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים מ"מ יקשה עוד למה לו לערבם יחד מעשים טובים ותולדות? ועוד מה שכפל באמרו את האלהים התהלך נח וכבר אמור נח איש צדיק ל ואם רצה להביא גם תולדותיו הבנים כך היה לו לכתוב אלה תולדות נח מעשים טובים ושם וחם ויפת בלי שישוב עוד לומר ויולד נחל וצריך גם כן לבאר מה שהביא מניינם שלשה בנים ובספור שמותם כבר המניין מבואר ל והדבר הוא כי יפלא מה שאיחר נח להוליד עד חמש מאות שנה ולא עשו כן כל הדורות בפרשת בראשית אשר הולידו בני חמשים וששים ל והשיבו חכמינו לזה שנפשו חשקה בתורה ובמעשים טובים כבן עזאי ולכן לא קיים נשיאת אשה בבחרותו כי עיקר תולדותיו היו לו מעשים טובים. על כן אמר הכתוב אלה תולדות נח בהיותו איש צדיק תמים וחשקה נפשו באלהים לכן התעכב כל כך לישא אשה ולא הוליד אלא שלשה בנים לבדם לעת זקנותו: