מלאכת מחשבת חלק א סה

הזה מראה באצבע. והטעם שאדם נברא שלם מידי ה' יתברך בתכלית השלמות וכאשר הוליד תולדות נגרעו מערכו ותולדות תולדותיהם כיוצא בהם תמיד יחסר המזג והטבע והדורות הולכים ודלים כאשר יתרחקו מסבה הראשונה ומפועל ידי ה' יתברך. ומהנראה כל כך ילכו המזגים להתדלדל עד שיכלו ויחזור העולם לתוהו ובוהו כי הטבע תמיד הולך ומתמעט כידוע. והנה הדורות הראשונים מעשה ידי אומן ה' יתברך שבראם ונתן ה' רוחו עליהם היו בטבע שלם גבורי כח עושי דברו בלתי היות שטופים בזמה אלא כל אחד גודר עצמו בתאומתו שנולדה עמו ודומים בדומים יגעו. על כן גם הילודים מהם יורשים גבורת אביהם ושלמותם ואך מעט למחסור. וגם אם רצה אחד מהם לפרוץ בעריות לא היה מוצא מקום לחסרון הנשים כאשר אמרנו. אמנם כאשר החל אדם לרוב על פני האדמה ונולדו להם בנות רבות מצא בעל חוב מקום והתחילו לזנות אחריהן. ומה שהיה רע בדבר כי לא לבד הלכו אחרי הנשים בנות דורם אלא לקחו להם לנשים בנות האדם ירצה הבחורות. רצוני דור ראשון דרך משל לקחו לנשים בנות הדור הרביעי או החמישי הואיל בחיותם תשע מאות שנה בהכרח כל א' היה רואה עשרה דורות או יותר. וסבבו בזה שהנולדים מהזווגים ההם היו תשושי כח כאשר איש בן ת' שנה יקח בת עשרים לאשה. ורוח ה' שבאדם המחייהו הולך ומתמעט. ולא עוד אלא שבזנותם עם נשים רבות בהכרח זרעם כלה ותש כחו בתולדותם. לכן בכל דור ודור מתמעטים שנותיהם עד הגיעם כיום הזה:

ועתה ראה בעיניך ולבך שים להמשך הפסוקים באמרו ויהי כי החל האדם לרוב על פני האדמה. בענין שילדו להם בנות רבות. והסתכלו אנשי השם הגדולים אשר בארץ וקראם בשם אלהים רוצה לומר בני הדורות הראשונים כי הם מעשה ידי אלהים. את בנות האדם ירצה בנות הדורות האחרונים שכנה אותם בשם אדם להבדילם מהראשונים. והחלו לפרוץ גדר לקחת להם לנשים לא אחותיהם כמקדם אלא מכל אשר בחרו גם אשה לא יודעה ולא מכירה והנהיגו לעשות זה כאשר ידענו שקשה להכניס מנהג חדש בעם. אמנם כאשר הורגלו בו יתהפך להם לטבע כביום הזה שבהפך לא יעלה על לב איש לקחת אחותו לאשה כי תועבה היא בעיניו הואיל וכך הורגלנו. ואלו בני האלהים האמורים התחילו בקלקלה תחילה עד ששב הדבר להרגל כמונו היום והנהיגו כל העם לקחת להם לנשים גם מהדורות האחרונים. ובחורה נשאת לזקן באופן שיתמעט בהכרח כח וחיל האנשים ויחסרו שנותם. וזהו שאמר הי"ת לא דרך עונש וקללה אלא כמגיד מראשית אחרית שכך יהיה להבא. שהואיל וכלם כבכרה קלה משרכים דרכיהם בנשים שאינן בנות גילם. לכן בהכרח לא ידון רוח ה' ולא יהיה בו יכולת להאריך ימי האדם ימים ארוכים לעולם כיום ההוא שחייהם קרוב לאלף שנים שהוא לעולם כי כן דרך המקרא לקרוא לעולם לימים רבים כמ"ש (שמות כ"א) ועבדו לעולם ורוח ה' שבאדם ירצה נשמתו לא תוכל להתגבר על החומר שנתגשם כ"כ עד כי לא יכול לו להניעו כרצונו ולכן בהפך יגבר עליו הבשר ויקצר ימיו ויתמעט וילך עד שיבוא למאה ועשרים שנה כי כבר בימים ההם החלו האנשים להתחסר מגבורתם ועצמותם ונפלו מחילם. ולזה קראם נפילים שנפלו ממה שהיו וגם אחרי כן נפלו יותר הואיל וגם בחרו לזנות. לא מבעיא שלקחו להם לנשים הבחורות אלא שפרצו בזנות עד לאין חקר עם נשים הרבה. זהו לשון אשר יבואו בני האלהים אל בנות האדם פירוש דרך זנות ולא לשם אישות. ולכן לא כתב ויקחו להם נשים כלמעלה כי שמה בבעילת אישות וכאן בזנות עם נשים רבות הכתוב מדבר. כל הספור הזה הובא בתורה להורות לנו למה הדורות מתמעטים והולכים בשנים. וכזה הכתוב ספר בלמך שגם הוא היה כאחד מהם שהתחיל לקחת שתי נשים שאינן אחותיו וזה היה נסבה למריבת ביתו עד שהוכרח להרוג ולאיים עליהם כי הלא נכריות נחשבו לו ולריב ומצה יקומו: