מלאכת מחשבת חלק א סד

פשט הכתוב מגיד מבשר ואומר (סח) כי כל המתהלך את האלהים ירא ה' וסר מרע לא יאריך ימים על האדמה. ויקר בעיני ה' המותה לחסידיו להרחיקם מן התבל המבולבל הלזה וילכו לחזות בנועם ה' כי זהו התכלית המכוון בבואנו בחיים האלה. ומי שדרך במעגלי יושר בשנים מועטות וקנה עולמו מהרה למה יתעכב בזה ללא צורך? כי אם לסור מאורחותיו וליפול במכמורות הפשעים. על כן ספר הכתוב חיי כל הדורות ההמה קרובים לאלף שנים לבד חנוך אשר חי ימים קצרים שס"ה ולא יותר ונתן טעם מדוע נהיה כדבר הזה הואיל והתהלך חנוך את האלהים וקנה עולמו בהיותו רך בשנים ע"כ איננו כי לקח אותו אלהים אליו ומת בקוצר ימים: זה ינחמנו וגו' מבואר בפרשה בפסוק וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ: ויהי כי החל האדם לרב וגו': ויראו בני האלהים את בנות האדם וגו' ויאמר ה' לא ידון רוחי וגו' והיו ימיו ק"כ שנה: הנפילים היו בארץ וגו'

בקשתי ואהבה נפשי לדרוש על מה הספור הלזה כאן ומה טיבו ל הלא ידענו כי בנות יולדו להם וגם בנים ומי אלו בני האלהים אם חשובים או מלאכים ל ואיככה מלאך יזדווג אל אשה היתכן זה? ואם הם חטאו מה יעשו איזובי קיר אנשים קרוצי חומר? ואמנם הי"ת שפך חמתו על האדם ולא על המלאכים ואם הם אנשים מה פשעם ומה חטאתם על קחת להם נשים להוליד בנים וזה עשו כל הדורות גם כאשר לא החל עדיין האדם לרוב ולכך נוצרו. גם צריך לדעת עונש הזה באמרו לא ידון רוחי באדם מה הוא ומה משפטו? והדברים סתומים עוד יפלא מי המה אלו הנפילים ומה מעשיהם ל ולמה כאן נזכרו ואח"כ קראם גבורים אנשי השם ולא עוד נפילים ושוב חזר אשר יבואו בני האלהים אל בנות האדם. ושינה הלשון ולא אמר אשר יקחו בני האלהים בנות האדם לנשים כאשר אמר למעלה ל כל זה ראוי לעורר עליו. ובא מעשה ונזכר מה שכתוב במאמר למך לנשיו עדה וצלה ושלקח שתי נשים כלם ספורים ממנין אשר הובאו בתורה אין הבין. והדבר ברור שלא לחנם נכתבו גם לדרך הפשט

על כן יצאתי להשכילך כי אין ספק שבני אלהים נקראו הגדולים וחשובי הארץ. ולכן תנא והדר מפרש המה הגבורים אשר מעולם אנשי השם ונדבר בזה בפרשת קרח בס"ד. כי אין לחשוב פועל מגונה כזה במלאכי עליון הפועלים בהכרח ואין להם רשות ויצר שיסית אותם לפשוע ולחטוא. עוד תאמין שהדורות הראשונים בבריאת העולם כל אחד נולדה עמו תאומה או אחות ותהי לו לאשה. ובדבר הזה היו כל העם גדורים מעריות כי אין איש שם על לב להזדווג עם אשה בלא יודעה ומכירה הואיל והורגלו באחותיהם עצם ובשר מבשרם גם לא היה ספק בדבר כי אי אפשר שתהיה לאיש אלא אשה אחת בצמצום בעת ההיא שהיו התולדות מועטות. ואיש כי לא יהיה לו אחות לא היה אפשר לו ליקח אשה לחסרון הנשים וזה מבואר בנפשו. גם שמור ושמע כי הזיווג בדומים ערב ומועיל (סט) יפה ונעים לעשות פרי דומה אליהם. ואם זקן ישא בחורה או זקנה בחור אין זיווגן עולם יפה ומכ"ש אם אדם גבור ובריא אולם ישא אשה דקה ושדופת קדים רכה וענוגה וטבעה מדולדל. וכמה ראינו ילדים נולדים ממזג עצב ונבזה על כי אביהם נשא אשת מכאובות וידועת חולי שאינה הוגנת לו וזה נקרא משחית זרעו ומסבב קצירות ימים לבניו וטבע מכוער. (ע) ואלו דברים הבן יורש מאביו ומאמו ועליהם תלונותיו. וראוי שדורות הראשונים יגברו בכח וחיל על האחרונים וטבעם יהיה יותר בשלמות וכל שיתרחקו הדורות מראשיתם הולכים ודלים. וכן החוש בעינינו כיום