מלאכת מחשבת חלק א סג

שמ"מ ימשול בו להיותו אחיו הקטן ממנו יתכן לפי זה שקין הגיד דברי ה' אל אחיו לאמר לו שראוי לו להכנע תחתיו בדבר ה'. וזהו אמרו ויאמר קין אל הבל אחיו שהגיד לו את כל אלה הנאמר לו מפי ה' ומזה נתעוררה המחלוקת ביניהם עד שהרגו: ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך

אם קין מעל. האדמה מה פשעה ומה חטאתה ל האם בשביל קין תקולל האדמה גם לזרע שת שאינו בכלל עון קין. ועוד לשון מן האדמה קצת מגומגם ולא אמר ארורה האדמה בעבורך בקללת האדם. ומה טעם אשר פצתה את פיה? האם היה לה להקשות ערפה כדי שהדם לא יהיה טופח בה ומי ציוה לה כזאת ל ונראה שזאת אינה קללה ורעה מאת ה'. אלא הגדת דברים כאלו אמר ועתה הנך ארור ומקולל מן האדמה ירצה שהאדמה מקללך בעבור זה שהוכרחה להיות חבר בחטא לקבל בקרבה דם אחיך (סד) שהעון עצמו הוא ענשו של חוטא ועונותיו ילכדונו את הרשע: לא תוסף תת כחה לך

אין הפירוש שעוד לא תוציא לו זרע ועשב ויהיה א"כ מת ברעב. אלא רצונו שתתן מה שיזרע בה אבל לא תוסיף מאליה ביתר שאת כאשר נפרש בפרשת בחוקותי וזהו לא תוסף להוסיף ממה שיזרעו בה אלא בצמצום: אז הוחל לקרוא בשם ה'

ראיתי צדיק לפני בזה פירוש מהרי"א אשכנזי (סה) שאז נתבטל לגמרי קורא בשם ה' מלשון לא יחל דברו. אמנם אין דעתי שעזבו את ה' לעבוד ע"ז והמירו כבודו בתבנית שור איל או דבר אחר אלא שכפרו כל יושבי תבל בסבה הראשונה ויאמרו שאין שם מצוי ראשון. ולפיכך נחתם דינם לישחת במי המבול. ותדע ותשכיל כי אם יחטא איש לאיש או לה' בדברי המצות או נגד צווי התורה כבר יש תקנה לו כשישוב ופללו אלהים וישוב אל ה' וירחמהו. (סו) אולם כאשר הוסכם בעיר או במדינה לכפור לגמרי בבורא עולם אחת דתה להמית ואין תרופה למכתה. על כן הביא בכאן התחלת טעם בוא מי המבול בהיות כי העולם שכח עושהו וזנח השגחתו עליהם באופן כי הוכרח ה' למחות את שמם מתחת השמים. וזהו אמרו שם ותשחת הארץ לפני האלהים שעיקר ההשחתה היתה לפני האלהים שעוד לא היתה מכרת אדנותו וממשלתו כאלו נעקרה בהחלט ממנו ואינה עומדת בקיומה עליו. וארחיב המאמר בענין זה בפרשת האזינו בס"ד

זה ספר תולדות אדם וגו' ויברך אותם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם

אומרו זה ספר תולדות אדם ביום ברוא וכן בדמות אלהים וכלם כבר אמורים למעלה ומה שהוסיף זכר ונקבה וכבר זה ידוע גם מה שברכם וקראם אדם ומה שאמר ביום הבראם כל אלה צריכים ביאור. ונכון שנאמר כי עשה ה' לבדו האדם ישר והמה אדם ואשתו בקשו חשבונות רבים. הפרו דרכם וקלקלו מחשבותם (סז) על כן יותר ראוי לברכה איש אשר הוא מזומן לחטוא וצריך סעד לתמכו מן האיש צדיק ירא אלהים וסר מרע מטבעו. וביאר זה הכתוב כי ביום ברוא אלהים אדם לבדו כדמות אלהים עשה אותו תם וישר כמלאך האלהים. אבל כאשר זכר ונקבה בראם הוכרח לברכם שלא יקלקלו ולקרוא להם שם חדש שם אדם עפר מן האדמה להיות ותרן על מעשיהם אם יחטאו לו ויזכור כי בשר המה: