מלאכת מחשבת חלק א נח

החוזר ולא מכח השמש עצמו ועל כן לא יהיה עוד מבול כאשר נאמר שם. אבל הענן לבדו אינו מופת כי על הרוב נשיאים ורוח וגשם אין. הנה בדרכנו זה יתיישבו כל הערעורים וגם הכתובים איש על מקומו יבוא בשלום

ואל תבהל ברוחך לכעוס לנוד ולהסתער עלי כי תאמר בלבבך איככה יחברו עצמים דקים גשם. בלי אם נפלנו במכמורות הספקות הגדולות מחכמת המדות והמה שצלע המרובע יהיה שוה לאלכסונו. ותושב המשולש לצלעיו. ושמנקודה אחת יומשכו קוים בלי תכלית חותכים קו נצב ולא יגיעו מעולם לקו שוכב נגדיי וכאלה רבים הביאו. לא תאבה קורא ידיד ולא תשמע אליהם. גם אל כל אשר ידברו אל תתן לבך כי כלם על יסוד רעוע יסמוכו ומתהללים במתת שקר. (נג) והוא שמנקודה אחת נוכל להמשיך קוים בלתי תכלית והוא דבר נאמר להבינו בשכל ולא בפעולה כי הנה בחומר בצדק ואמת לא ינתן מעולם שמנקודה אחת בלי רוחב אורך ועובי יוכלו להמשך קוים רבים כי נקודה כזאת תגע הנוגש אליה בכל גופה. ואם אין יהיו לה חלקים. חלק יתחיל קו זה וחלק קו אחר. וכל אשר יש לו חלקים יוכל להפרד. ואנחנו הצענוהו בלי רוחב אורך ועובי כאמור. גם א"א לחבר גשם חבור עצמים מבלי היות ביניהם איזה ריקות קטן וזה מבואר מאד בכל הגופים. באופן שאין להשוות צלעי המשולש לתושבתו וצלעי המרובע לאלכסונו. והדבר כך הוא שבחכמת המדות יניחו דברים למפורסמות והם אלו כמאמרנו בראש הספר ואין השכלתם אלא בשכל. ודי להם שנפעול למראית העין על צד ההתקרבות עד מקום שיגיע חוש האנושי. ואם אין הדבר בתכלית האמתות המשפט לאלהים הוא

ויצר ה' אלהים מן האדמה וגו' ויבא אל האדם וגו' וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו

יש לשאול בדברים האלה מה יתרון אל הי"ת לדעת מה יקרא האדם בשמות? ומה איכפת ליה אם יקרא לזה סוס פרד או חמור. ומדוע לא קרא הי"ת להם שמות היודע טבע היצורים והשם מורה טבע ועצם הדבר ל עוד יקשה שלא אמר לראות מה יקרא להם או יאמר לדעת שמותם ל כי באמרו יקרא לו שב אל האדם היחיד ולא אל חיות ועופות הרבים. גם יפלא אמרו הוא שמו בהיותו דבר מבואר שיהיה שמו כאשר שם לו זה השם. ואם רצה לומר שלא נשתנה מעולם זה הוא שקר שלא כל הלשונות שוות וכשבלל ה' שפת כל הארץ נשתנו שמות כל הדברים. ואין לומר רצונו שכך היה נקרא מקדם וכבר אלו השמות קרא להם הקב"ה טרם הביאם לפני האדם כי יהיה צריך שאדם קרא שמות ברוח נבואה וא"כ יקשה יותר למה הוצרך הי"ת לראות מה יקרא להם האם נסתפק ה' יתברך בנבואת האדם כי יתן ה' את רוחו עליו ל ועל מה שאמר זאת הפעם עצם מעצמי וגו' לזאת יקרא אשה וגו' ראוי להתבונן בזאת הפעם מה היתה כונתו ל מבלי שנאמר שהיתה לו אשה אחרת או דרשות אחרות ראוי להחריש בהם. והנכון לפרש שכאשר ברא ה' הברואים לא נתן להם שם כאשר קרא לרקיע למים ולארץ. אשר שם שמות להם על צד הרמז הרומז טבעם. רקיע על שם שנתרקע. ימים על שם המים. (נד) אמנם גם יקראו בתורה שמות על שם המאורע. קין קניתי איש. שמעון כי שמע. לוי ילוה אישי וכאלה רבים. והטעם כי לא ידעו טבע ועצמות הדברים. וכאשר לא רצה הקב"ה ליטפל בשמות כל היצורים והניחם לאדם הואיל והאדם לא ידע רמז בהם להשים שם להם המבאר עצמותם כי נבראו קודם יצירת האדם הוכרח האדם לתת להם שמות על שם המאורעות שאירעו לו בהם ולא מטבעם כי לא ידע. על כן פירש לנו הכתוב כי הי"ת הביא אל האדם כל היצורים כלם כדי