מלאכת מחשבת חלק א נד

ישאר הפחם ופיח הכבשן. וכן כל גשם יותיר הראש מת. והוא הדבר אשר לא יוכל האש להתיר מחוזק קשירת העצמים בו. הלא תראה האש לקרבתו והשמש להתרחקו יתיכו השעוה ויקשו טיט חוצות והטעם שהשעוה מחוברת מעצמים בחבור קל וריקות ביניהם כשיניעם החום יפרדו איש מעל אחיו. ובטיט עצמיו מחוברים מקשה אחת והחום בהניעו הדקים שנשארו ישארו המחוברים יחד ויתקשו יותר וכן כל כיוצא בזה ואין ספק שיוכל השמש אלו יתקרב אליהם לעשות בהם מה שלא יוכל האש ולהתיר כל אגודותיהם אף אם יתקשו בקשר חזק. אבל למרחקו לא יפעול יותר מן האש כאשר אמרנו בקצה האחרון. (לז) כן הדבר בהפכו בקצה הראשון למעלה מן האש שאם ינתן בטבע מתנועע גדול ממנו עוד יתרחב גלגל תנועתו לאין תכלית ובהתרחבו יתרבה בין עצמיו הריקות. ולכן נאמר שהעולה למעלה הוא קל מחבירו כי בו ריקות יותר. אולם מניע גדול מאש עין לא ראתה בעולם השפל. הנה א"כ כל הגשמים שתחת השמש ישתנו זה מזה בשנויים רבים לאין חקר. כי כל הגדול מחבירו בתנועה יקנה איכות וצורה משונית ממנו. ואם לא ראינו בעינינו אלא ארץ מים ואויר ואש. כמה מעלות בין זה לזה. אלא שחוש הראות שלנו קצר מהכיל להבחין אם לא הבחנה מוחשת ואנחנו נדבר על ארבעה אלו קטני ארץ ומהם תצייר אל מה שעיניך לא יביטו ולבך תשית לדעתי (לח) אשים דרך משל האש מתנועע יותר מגלגל ונצייר תנועות האויר העליון כגלגל שלם וכל שירד מטה מטה לארץ תתקטן תנועת חלקיו עד חצי גלגל והמים מחצי גלגל עד שליש והיבשה משליש הגלגל עד הקו הישר. וכלם בתורה אחת ומשפט אחד עד כי בזמן שוה תנועע כל גוף הבכור כבכורתו והצעיר כצעירתו. ד"מ ברגע ועת שיתעכב עצם מגשם המים עד שיתנועע בתנועתו תנועת חצי גלגל. ככה יתעכב עצם האויר לסבוב בתנועתו שהיא כשני שלישי גלגל. וככה יתעכב האש לסבוב תנועתו יותר מגלגל. כי כל תנועה מתנועתם מהירה משל תנועת חבירו. (לט) גם נניח שכל עצם מעצמיהם אם יכשל בגלגולו בעצם אחר ויעכבהו מלהשלים תנועתו הסיבובית יחזור לאחור ויתחיל מחדש סיבובו אחרי הכותו בעצם כאשר תראה בצורה ז' ד"מ עצם א' מגשם האש יסבב כדרכו בסבוב א' ב' נ' ח' ד' א'. ועצם האויר בסבוב א' ה' ו'. ועצם המים א' ד' ז'. ועצם היבשה א' ו'. ואם עצם המים בסבובו יכשל בעצם ח' לא ישלים סבובו עד ז'. אלא יכה בו ויחזור לסבוב כדרכו ח' ט' וכן כלם. אמנם דתיהם שונות בתורת הכאתם כ"א עצם יכם בעצם אחר טרם עברו חצי הגלגל יחזור סיבובו למעלה ואם אחר עברו החצי יחזור סיבובו לצדדין כדין ומשפט החוזרים שזווית החזרה היא שוה לזווית ההכאה כאשר יכה עצם המים א' ד' ז' בעצם ח' טרם עברו חצי הגלגל יחזור למעלה ח' ט' שתהיה זווית ט' ה' ה' שוה לזוית ה' ח' ד'. אולם אם יכה עצם האויר בסבובו א' ה' ו' בעצם ח' אחר עברו חצי הגלגל שמה יטה סבובו לצדדין ויסבוב ח"י שתהיה זווית ט' ח' י' שוה לזווית ט' ח' ה' וכן כל כיוצא בזה (מ) לכן הנטבע במים לא יצלול כעופרת כאשר יצלל איש באויר. אדרבה השוכב תחת המים ישמע קלות קצת כאלו המים מסייעים אותו לעלות. וכן הדולה מים מן הבור לא ישמע כובד הדלי בעודו במי' כי סוף תנוע' המי' פחות מחצי גלגל ויותר מחצי גלגל תנועת האויר ודי למבין. בסגנון זה נוכל לפרש כל מקרה המתהוה בטבע ועל כן נדע תורת הכבדים והקלים על מה זה יעלה ועל מה זה ירד בלי רדוף אחרי סבות נסתרות לומר זה הושם (מא) בטבעו לירד וזה לעלות ואל מקומו שואף צורח הוא שם. כי אמנם לברוח אל טעם נסתר שתיקתנו יפה מדבורנו. ונאה היה לומר זה על הכל מבלי שנעמול לרוח בחקירות באשר לבסוף נצטרך להודות לאמר לא ידעתי טעם ונסתרה דרכו מעיני. (מב) אבל כשנבין תנועת הגשמים נדע שזה הנקרא קל יעלה מעלה על