מלאכת מחשבת חלק א נג

לזה כאשר כבר נאריך בפרשת נח בס"ד הואיל והדבר נוגע בזה אל מה שנצטרך לבאר העירותי עליו שמץ מנהו: ח' גם מה שאמר שם עוד כל ימי הארץ זרע וקציר וגו' כאלו טרם זה לא היה זרע וקציר וגו' ראוי לשום לב עליו: ט' מדוע כאשר נולד נח אמרו זה ינחמנו וגו' מן האדמה אשר אררה ה' ומה נחמה היתה לדור ההוא בתולדת נח ל כי בימיו נשחתה הארץ ובא המבול לשחת כל בשר

? ולבוא עד תכונת הדבר באר היטב ראוי לדעת סבת הווית המטר השלג והברד ועל מה סובב הולך הרוח? ל כאשר תבין צורת גשמי האדמה והאויר ושינוי תנועתם על מתכונתם. ויותר מהמה דברו בזה רוב הפילוסו' א' הנה וא' הנה. אמרתי אגלה אזנך מאשר חשבתי אני הלא הם כתובים בספר המחקר אשר כריתי לי ואולי יהיו לרצון אמרי פי כאשר תשכיל מן מוצא דבר אשר שיערו מי שקדמוני בדברים האלה. ואומר לך כי כל גשם וגשם מחובר מעצמים דקים אשר לדקותם אין יכולת לחלקם עוד (ל"ב) ואלו הם ההיולי הראשון אשר ברא ה' בכחו באמרו ברא אלהים את השמים ואת הארץ. כינה במלת ארץ היולי הזה. כי ממנו ניקח לעבוד ולשרת לכל גוף ולכל נברא. ואלו יכולנו להפריד חלקי הדבר לעצמים ההם ולפירוד האחרון כבר לא מצאנו הפרש בין חלקי דבר זה לדבר אחר. אמנם ברא ה' את השמים ירצה התנועה בעצמים הדקים ההם באופן שבהשתנות התנועה בהם תשתנה דמות וצורת הגוף המחובר מהם ומזה כבר כתבנו למעלה. ותנועה הזאת לא תבוא בין רב למעט במקרה והזדמן. אלא כאשר יצר ה' עולם מלא לא בחר שתהיה לכל הגופים תנועה שוה. כי אז לא תתראה אלא צורה אחת בנבראים או כלם אש או כלם מים וכיוצא. וראה לא ראינו שינוי כזה יפה תואר ויפה מראה בנבראים להחיות נפש כל חי. לכן רצתה חכמת הי"ת להכניס בכל הברואים תנועה מה. ונתן ה' יתברך כח (ל"ג) בשמש המניע הגדול והאדיר להגדיל או להקטין תנועתם לאשר יהיה בהם צורך והניח לנבראים טבעם לברוח מן התנועה כפי יכלתם לבקש ולכסוף המנוחה והשלוה אשר מקדם היא להם לטבע כי בכך נוצרו. עד כי הקרובים לגלגל חמה ירבו בתנועה והרחוקים יתמעטו. על כי האש בו בעצמו והארץ במרחק ממנו במעוט תנועה שבנבראים. לכן הקרובים אליו ירבו בתנועה כי חום השמש יפריד עצמיהם לדקות האפשרי וכל שיתרחקו ממנו יהיו גסים יותר. (לד) ד"מ האש עצמיו דקים עד שכל עצם דק פרטי הוא נפרד בפני עצמו וע"כ יתנועע בתנועה הגדולה יותר מכגלגל כי אין עצם אחר מחובר בו לעכבו. והאויר יתחברו עצמיו ד"מ כל עצם פרטי ממנו מחובר משנים או שלשה עצמים דקים אין רכות ביניהם וע"כ ימעט בתנועה. והמים עצם פרטי מהם מחובר מז' או ח' עצמים דקים ועל כן יותר עצל מעצמי האויר. והארץ מעשרים או יותר וע"כ יותר עצל. כי כל המחובר מחבירו יעכבוהו חלקיו מן התנועה ולא יהיה זריז לקבל ההתנועעות כאשר אם יהיה העצם יחידי

אם שמעת עד כה (לה) עוד תבין כי התנועה החזקה הפועלת בנמצאי' היא המגעת לתנועת האש תולדות השמש כי אין בינותינו תנועה ממנה גדולה והי' תנועת עצם הדק יחידי בסבוב יותר מכגלגל שלם וכל אשר ימעט בתנועה יחסר סבובו מתשלום הגלגל ויתקרב אל הקו הישר אל סוף ההתנועעות ואל המנוחה ואם ינתן בטבע עצם יגיע אל קו הישר יגיע אל מדרגת השקט והשלוה כי אז יתחברו ויתייחדו העצמים זה בזה עצם אל עצמו ויכשלו איש באחיו לקרבתם (לו) ויתקפאו יחד ויעשו מקשה אחת וכאשר ירבו בו יתעבה הגוף יותר. לדמיון האבנים והמתכות יהיה קשה להתירם ואם יבא אליהם מניע חזק כאש ישתדל לפזרם ולהתר אגודות חברתם לשלח רצוצים חפשים אל אשר יהיה שמה הרוח להתנועע. אם לא כי לפעמים ימצא בגשם חבור עצמים בקשר אמיץ לא יוכל האש המניע להתירם וישארו בהוויתם כאשר יקרה בשרפת האש