מלאכת מחשבת חלק א מו

בהתרחקם מנגד עינינו כאשר יטעה העין גם בשני נשואים הנראים ויהיה אחד רחוק מחבירו יחשבם הרואה שניהם במצב וצורה אחת שלא להאריך צלע אחד מחבירו לטעם שאמרנו. וככה יגבה ויתנשא המראה ממשולש למשולש מן אות G אל אות E וממנה אל אות C ואל אות A ויצייר קו כמין חצי קשת ת' ש' ה' A C E G וכתמונה הזאת ידמה לנו שטח הים או האדמה ממרחק עד שיעבור תשעים מעלות שהוא רביע העגול ואז יתהפכו המשולשים כלפי מעלה אל רביע השני ודי למבין. וכשתסתכל בשמים ממעל תראה האויר עגול סביב סביב ככיפה כי אין שם אלא ריוח גדול לעינינו ולא שטח ישר ולכן שוים הקוים מכל צד עד מקום שידיהם מגעת. ואם תבקש על מאמרנו ראיה מוחשת שמענה ואתה דע לך. אם תפרש בים משפתו אל שפתו במרחב מאה או מאתים מיל ותראה תמיד הים הולך ומגביה למרחוק ככה יתראה עד שתגיע אל שפתו השני וככה ג"כ תביט אם תשוב לאחוריך תראה הולך הים ומגביה עד קרוב לשפתו הראשון ובהכרח אחד ממראית עיניך שקר וכזב אין זה כ"א טעות העין כאשר אמרנו שידמה הדברים הרחוקים גבוהים ונישאים וידעתי כי כן יאמר הכתוב (תהלים קל"ח) כי רם ה' ושפל יראה וגבוה ממרחק יידע רצונו שאין מדתו כמדתנו כי אמנם ה' יראה למטה הדבר רם או שפל כמו שהוא באמת מבלי שתשתנה ראייתו כאשר יעשה לבן אדם שידע הדבר גבוה ממרחק ויחשבנו נישא כאשר הוא רחוק ממנו. ואם הדבר ככה אל תשתומם ממאמר הפסוק (ירמי' ה') אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו שאין הכונה בו היות הים גבוה מהארץ והחול יעכבהו מלשטפה כי א"כ יהיו המים תמיד במצב בלתי טבעי ולא יגזור ה' דבר הזה תחת השמש גם הדבר שקר מעיקרו כי כמה שפתי ימים בלי חול כאשר הים בירכתי ההרים שוכן אין שמה חול כלל כי אם צור החלמיש וכדמות הזה רבו בתבל. אלא יגיד הכתוב חסדי ה' עם עולמו שלא שם בראשית הבריאה בקרקעית הים דבר אחר אלא חול שאלו היתה מטת הים מדברים אחרים אשר לתנועת המים הזדונים הרבים ההמה יהיו מקבלים גם הם התנועה בעצמיהם כבר היה מתפשט תחתית הים וימס והיה למים גם הוא בקרבתו ויהיו מחריבי' את העולם (כד) על כן גזרה החכמה האלהית לברוא בתחתית הים גוף קרוב לראש מת לא יקבלו חלקיו תנועה מן המים וישוב העפר על הארץ כשהיה לעולם והמים לא יעברו גבולם בשטפם את משכניהם אשר בתוכם

ויאמר אלהים תדשא וגו' אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן. ותוצא הארץ וגו'

ה' אלהים דבר ויקרא לארץ שתזריע זרעים משתנים זה מזה. יש מהם יהיה לו זרע מיוחד ממנו תולד הנטיעה ויש שיולד בלי זרע של קיימא אשר יזרע בידי אדם כי אם מלחלוחית הארץ רצוני שמאליה הארץ תזריענו וכזה כל עשב השדה. כי אולם כאשר יתנועעו חלקי הארץ הדקים מסבות חום השמש המניע והמסבב כדרכו ויקנו תנועה חזקה מטבעם יבקשו ללכת באשר ימצאו ולצאת על פני חוץ אל האויר המתנועע יותר מהארץ ולכן יותר קל ממנה העצמים הדקים אשר יזדמנו לצאת שמה ונוקשו ונלכדו בזרע הזרוע תחת הארץ (כה) מבואר שלא יכנסו בו אלא העצמים שוים בצורה דומה אל חורי הזרע ואל ריקני חלקיו באופן שיתגשמו בו עצמים דומים אליו לבדם היותר גסים יחברו הגס שבאילן והדקים הדק. ד"מ כאשר יצא חוצה מהארץ ויבלע בזרע חלק מה מהעצמים דומו' יוכרח הזרע להתפשט ולהתגדל וישאר הגם סביב חוצה והדק בתוך וכאשר יצא עוד חלק אחר ולא ימצא עוד להשתטח לארכו ולרחבו בעבור גסות הקליפה יעלה מעלה וכן יעשה עד צאתו לאויר (כו) כי שמה יובש וחום האויר ייבשו עורו ויקשוהו עד כי בהכרח העצמים הרוחניים רצוני הדקים יותר יבקשו להשתרר ולעלות תמיד כלפי מעלה