מלאכת מחשבת חלק א מה
Melekhet Mahashevet part 1 45 · מלאכת מחשבת חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →וכאשר יתרחק הרואה ממנה ככה יתרחק תבניתו ויתראה אליו עמוק ורחוק לפנים מן המראה כמדת התרחקו ממנה כי יצטרך הניצוץ להיות כפל מדת האורך שבינו ובין המראה וזה מבואר. אז תבין כי לא יבצר ממך מזימה מדוע נראה שטח המים והמישור ונחשוב שילכו ויגביהו. (כב) כי כאשר תביט העין למטה לארץ תהיה הבטתו בעיקום ויבוא משולש משתנה הקוים וכל זמן שיתארך המשולש יתארך בהכרח צלע האחד מחבירו ותתארך תושבתו ממה שהיתה והנקודה לא תתרחב ויהיה א"כ נגד ממה שהנחנו שהראות מבקש משולש שוה ב' הצלעות ובעוד הנקודה קצרה כדרכה תתרחב התושבת תמיד באופן שהיה לו להביט בנקודה הדבר קטן ובתושבת גדול ותתראה דבר קטן וגדול כאחד וזהו שקר. הלכך הטבע קיים במאמרו לברוח מן החסרון הלז התחכם לתקן חסרונו בחסרון אחר והוא להדמות לעינינו קוי המשולש תמים משתוים באופן שבראיית העין יתקצר ויתכוין הצלע הארוך ויתכוין למדת הקצר. ראה צורת ו' יהיה עין הרואה במקום א' ונניח שעד מרחק ס"ת העין יראה הדבר כמות שהוא לא קטן ולא גדול מערכו והוא עד מדה שיכול לצייר האישון גדולת נקודת המשולש ואם יתרחק הדבר תתקצר בנקודה שבעין לכן לצייר בשכלנו הדבר כמות שהוא צריך שבהתרחקו מן העין תתגדל תושבתו ובהתקרבו תתקטן כאשר אמרנו. וכאשר הוא במרחק הגון למדת נקודת האישון תהיה בכל מקום שמה גדולת הדברים אליו שוה. ד"מ ס"ע כמו ע"פ וזאת כמו פ"צ. צ"ק. ק"ר. ר"ש. ש"ת כי כלם אליו בזוית שוה. אמנם מה שיתרחק מן העגול ס"ת כלפי חוץ יתקטן הדבר בעיניו כי לא יראנה אלא בנקודה שוה לערך התושבת ממול פניו באופן שהתושבת הגדולה תתקצר למראה עיניו משני צדדיה עד שתגיע למדת התושבת הראשונה. ד"מ בניצוץ א' ח' ט' שמה התושבת ח"ט תתקצר משני צדדיה עד שתגיע למדת התושבת פ"צ שלפנים ממנה הואיל והעין לא יוכל להרחיב נקודתו ולהביט דבר גדול ממנו ותבוא א"כ להסגר עד F E וכן במשולש אב"י תתקצר למדת D C וכן במשולש אמ"ל למדת B A התבונן כי בהאריך הנושא ובהתרחקו מן העין יצטרך להתגדל בכמותו הלוך וגדל כדי שיתראה אליו במדה שהעין תביט כי יראה עין א' גוף ח"ט כאלו הוא פ"צ וכשיתרחק עוד להדמות אל גדולת ע"פ יצטרך גוף גדול כ"י וכשיתרחק עוד יאבה גוף מ"ל וקל להבין. ע"כ כשיתרחק גוף מעינינו יתקטן לדמיונינו וכשיתקרב יתגדל. אתה ידעת מזה טעם שגגת הרואה המים לפי שבהביט העין למטה בשטח המים יעשה משולשים משתנים הצלעות או"ח אח"י אי"ל וכן כלם כאשר אתה מראה בצורה וכאשר תתגדל תושבתם יגדל המשולש זה מזה כי המה בערך זה לזה כערך התושבת בהיות מושב המשולשים ההם בין שני קוים נגדיים א"ט ת"ל ככתוב באוקלידים למוד הראשון מן הספר הששי. ואם ירצה העין להפציר ראייתו למשולש משתנה הקוים מלבד כי יעמול בהבטה זאת להאריך צלע המשולש מחבירו יאונה לו חסרון אחר כי לא יוכל לשער המרחק כראוי ותתבלבל סברתו מטעם כי לא ישמרו המשולשים ההם יחסם. כי אמנם כאשר יתארכו צלעיהם תחת זווית א' שוה בכלם יאבדו יחסם מזה לזה ותמיד יגרע ערך צלעיהם באופן שלא יהיה יחס א"ת אל א"ש כיחס א"ש אל א"ד ואין יחס א"ד אל א"ו כיחס א"ו אל א"ח ולא ערך א"ח אל א"י כערך א"י אל א"ל ואין ערך תושביהם לצלעיהם שומר יחס א'. ע"כ ינאץ המביט ותסתבל השגת עיניו עד שישוב לאמונתו הראשונה להשוות שני קוי המשולש עד כי שטח ח"י יתראה בעיניו כאלו הוא שטח ח"ט ונתקצר אל E F וכן כלם עד שיחשוב ד"מ צלע א"ח שוה אל צלע א"ו ואל צלע א"ח שוה צלע א"י מתקצר ועולה עד ט' וצלע א"ל כאלו קצר עד כ' שוה אל צלע א"י וידמה בשכלו שחלק מן המים שהוא במקום יו"ד יהיה במקום ט' וחלק המים או האדמה ל' כאלו במקום כ' ובזה יתראו חלקי הים והיבשה למרחוק גבוהים ממה שהם