מלאכת מחשבת חלק א מד

ההרים י"ב י"ג נגלו לעין השמים ותראה היבשה ונולדו בשטחה חפירות גדולות וקטנות אשר שתים מהם ד"מ ד' ב' תהיינה ימי אוקיינוס מזרחי. ומערבי וביניהם שטח הארץ התרומם והתנשא ו' י"ב י"א מזה וכן ה' י"ג ט' מזה מגולים על שטח המים וגם בדורות אלו יולדו הרים וגבעות ויקוו המים ויכסו ההרים ויציפו ארץ ומלואה כיום הזה לסבות שאמרנו. (יח) התבאר לנו מזה ששטח המים אינו גובה משטח היישוב שבאדמה. אבל בהפך שטחים י"ב י"ג גבוהים משטח הים ו' ז' ח' י"א י' ט'. שכן קוים היוצאים ממרכז א' עד י"ב ועד י"ג ארוכים מקו מתוח ממרכז א' עד גלגל ז' ועד גלגל י' כנודע. וכן כתוב בתורה פעמים שלש ואשר במים מתחת לארץ ירצה המים שפלים ונמוכים במדרגת המקים מארץ. שאין לומר שדוקא במים שהם תחת הקרקע ידבר כמעיינים ובארות המים שא"כ יהיה מותר לעשות דמות צורת הדגה אשר בימים ובנחלים. מלבד שאין בריות במעיינות ובבורות לצייר מהמה צורה. גם נאמר יורדי הים באניות וירד יפו וכאלה רבים. ואל יבהילוך רעיוניך לאמר כי האדם יראה לעינים בהיותו על שפתו שטח הים עולה ומגביה למרחוק (ים) בהיות זאת שגגה היוצאת מחסרון חוש הראות וכן גם יארע לנו בהביטנו לא בים לבד אלא אף בעמק שוה ביבשה כן יהיה הדבר ויראו חלקיו הרחוקים גבוהים מהקרובים לנו. כי שגגה היא. כאשר הפורש בים יראה בעיניו ולבבו יבין ויאמין החוף נוסע ממנו והוא יעמוד והטעם מבואר בטעם מראית העין. (כ) כי אמנם מכל גוף יהיה מי שיהיה ישתרגו ויצאו ממנו עצמים דקים סביב סביב יתהלכון וכל חלק וחלק מאיבריו ישלח ממנו בדמותו בצלמו תבניתו מחובר מעצמים ההם וכל עוד שיתרחקו ממנו יאבדו חילם ויתקטנו בדקותם כי מגרעות נתן להם הטבע סביב חוצה בהתפשטם כגלגל, ואלה העצמים יתהלכו למרחוק למאוד מאוד ולא יעכב התפשטותם אלא גוף עב כי לא יוכלו עבור בנקביו וחוריו. ועל כן לא נראה מי שיסתר אחרי כותל וגוף עב אחר. כי עצמי הדבר יתעכבו בשטח החומה ויתעבו שמה או יחזרו לאחוריהם מבולבלים ויאבדו סדר הסתעפותם והעין לא תוכל לקבל תבניתם. זאת תהיה סבה לכל המתרגשות בעולם מחוש הראות והריח ודומיהם. ומי שיש לו חוש הראות בשלמות ויכול להתפעל מתנועת העצמים גם הדקים יביט למרחוק ומי שאישון בת עינו חלושה לא ישקיף וירא אלא מקרוב ממקום העצמים יותר גסים. לפיכך התחכמו בתחבולת הזכוכית לעיניהם ובזה יכריחו קוי הניצוץ להסגר במרכז ויתעבו העצמים ויתיחדו ויתראו לעיניהם יותר גסים מאשר המה כאשר יסגירו קוי ניצוץ השמש במרכז הזכוכית ויבעירו. וכאשר תהיה לאדם ראייתו חלושה ביותר יעשו הזכוכית שקערורית הרבה כעדשה ויתעבו יותר העצמים ויוכל להביט בהם וכן בחוש הריח שהוא לכלב בשלימות יריח ריח אדוניו למרחוק כמה מילין והכבש יפחד וישתומם מעור הזאב או מאבר מאבריו הקבור ורבים כאלה. והנה אלה העצמים אחר שקבלו התנועה ראויה מגוף המאיר כאשר אמרנו למעלה ויניעו בתנועתם אל עין הרואה יסגירו ניצוציהם ויתקבצו בו אל נקודה (כא) עד שכל דבר הנראה יתאסף אל תמונה קטנה בעין ויצוייר מן העצמים ההם משולש משתוה שני הצלעות יהיה נקודתו באישון בת עין ותושבתו בדבר הנראה באופן שכאשר יתרחק הדבר מהעין יתקצר המשולש ותתקטן זווית הנקודה. הלכך כל מה שיתרחק דבר הנראה נחשבנו קטון יותר כי לא נכירנו אם לא בערך הזווית שבאישון עינינו. ונחשוב עמוד א' ג' קטן מעמוד ב' ד' אעפ"י שהם שוים כי זוית א' ה' נ' קצרה מזוית ב' ה' ד' כאשר אתה מראה בצורה ה' על כן המסתכל במראה של זכוכית עצמיו יתהלכו מכנגד פניו ויכו בשטח המראה (כב) ועל כי שטחו חלק ושוה ישובו לאחריהם בקו ניצב עד שיגיעו אל עיניו ויראה בהם את עצמו ובעבור ככה יראה בה הרואה צלמו עמוק מן העור ושטח המראה