מלאכת מחשבת חלק א מ

להניעם עד יותר מכגלגל יקנו החלקים ההם צורת אש ויחממו ויבעירו. ואם ימעט כמותו ולא יכול להניע אלא עד כגלגל או למטה מעט ממנו דרך משל. ולא יעבור להשלים הסיבוב בהם יקנו טבע ומראית האויר. ואם עד שליש הגלגל לבד יקנו צורת המים. ואם עד הנה עוד ימעט כמותו ולא בחיל ולא בכח יניע כי אם מעט. לצורת אבן ארץ וברזל. וכיוצא מן הדברים אשר מהם לוקחה כל תנועה כפי ראיית החוש. עתה ראה ראינו והשכלנו היות התנועה הגדולה אשר תצור צורת האש המבעיר כי אין אצלנו גוף פועל יותר ממנו. אולם ראוי שיהיו למעלה ממנו כל עוד שיתנשאו הנבראים אל השמים ממעל גופים בעלי תנועה יותר ד"מ שיתרחבו גלגלי התנועה בהם. ויותר וביותר כל זמן שימצאו מרחק עד לב השמים אשר שמה דקות וקלות בלתי תכלית. נניח אם כן לפי אומד הדעת היות תנועת צורת האש יותר מכגלגל באופן שתמיד יתרחב בהלוכו כאשר תביט בצורה א' בראש הספר. ותנועת האויר במקום דקותו למעלה בגלגל שלם ותתמעט תנועתו מכגלגל ברדתו למטה סמוך אלינו עד כחצי גלגל. כי אם עוד תתקטן תנועתו ישוב לצורת המים שתנועתם מחצי גלגל עד שלישו ומכאן ואילך צורת יבשה אבן ברזל ודומיהם. ובשגם כל מתנועע יתעסק להניע הגוף הסמוך לו בדמותו בצלמו לא יאונה זה בתמידות לכל התנועות אלא לתנועת האש לבדה לתגבורת התנועה שבו המתגברת על הכל מה שלא יוכלו המתנועעים האחרי' רצוני האויר והמים לחולשת תנועתם אם לא יתרבו בכמותם על זולתם. על כן תראה באש בהתקרבו לגוף אחר יכריחנו להתנועע כמוהו ויתהוה ממנו אש. ויותר וביותר בעצים ובקש ודומיהם שתנועתם מוכנת ועצמיהם נפרדים ואינם מקשה אחת כאבן וברזל וע"כ יקשה יותר לו פרידתם. וכאשר יאחוז האש בדבר ויכריחנו להתנועע כמוהו עד שינסעו עצמי הדבר זה מזה ויפרדו איש מעל אחיו. אם ימצאו באמצע האויר בהכרח יתהפכו כדמותו לאויר הסובב גדול הכמות ממנו. ועל כן כל אש בתוכנו אחרי הפרידו עצמי הדבר אלו מאלו יתעלם מעין כל ואיננו כי לקח אותו הרוח כי נפרדו חלקיו וקנו תנועת האויר המסבבם. וכאשר נחפוץ להוציא האור כן נעשה בהניע חלקי האויר יותר מכדי תנועתם בטחינת אבנים זו בזו או אבן וברזל יתנועע האויר הסגור ביניהם עד שישיג מידת תנועת האש ויבעיר תבערה ולבת אש. אמנם האור יבוא לנו מגוף הבוער בזה האופן. כי תנועת הזורח בגבורתה תחפוץ להכריח עצמי האויר להתגלגל לתנועתה והמה יברחו וימאנו לקבלה שהיא נגד טבעם ויצא מזה תנועה אמצעית ממוצעת בין תנועת גלגל שלם לתנועה יותר מכגלגל באופן שיתנועעו חלקי האויר מכנגד גוף הזורח כבצורת ב' והאויר המתנועע כזה יאיר לנו וכשיתרחק מגוף המאיר יחלש כחו ותתקטן תנועתו עד שובו לאיתנו ויחשיך. וכשיתנועע לאשר יהיה שמה הרוח אם ימצא גוף גס לפניו המעכב תנועתו תתעצם התנועה ההיא על שטח הגוף המעכב ותתעבה בעצמה בחזרתה לאחוריה. ולזה חלק האויר שעל שטח הארץ כי בו ניצוץ השמש חוזר יתחמם יותר מחלקי האויר העליונים ממנו כידוע במחקר. באלה נקל לנו לבאר מדוע יאיר השמש וכל דבר המאיר ברגע הבית הסגור אם נפתח חלונו וכרגע נראה הבית אפל אם נסגירנו. כי בהפתחו יוכרחו מיד חלקי האויר שבבית להתנועע בתנועת האויר החיצון הרואה פני השמש ואם נסגירנו ינוחו מתנועתם וימש חושך כי בפתאום יהיה הדבר. הדבר יצא מפי ה' ביום הראשון שיתנועע האויר במדה שיהי' מאיר כאשר אמרנו ויהי אור:

וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך

ראוי להסתכל במראה הערב והבקר ההבדל שבין היום והלילה ולמה יחשיך מדת כדור הארץ ומדתו יאיר ל והטעם ממה שהצענו עד הנה ברור ומבואר (יג) כי