מלאכת מחשבת חלק א לח

הי"ת וכל דבר שיתנגד אל ההנחות ההנה יתחכמו לנתוש ולפרש כאשר יאמרו המושלים גם פסוקי התורה בלחצם יהיו עורפים אותם מאחריהם והשתדלו לגלות פנים בה שלא כהלכה ולעוות עלינו את הכתובים מלנטות ימין ושמאל מדברי ארסט"ו ומכל מעשה תקפו כאשר ישאל איש בדבר אלהים זה כל האדם מסעף בסנסיני סרעפיו נאחז בסבך חלומותיו לשתות בצמ' את דבריו עד כי החולק עליהם בשם תבונה לא יכונה וכפשע בינו ובין המות. והבאים אחריו קבלו מאמריו כדברי ספר החתום וזאת התורה אשר הושמה בפיהם רדפוה כתרוה בפשיטות והדת נתנה כאלו היא הלכה מסיני ובכללם קצת המתחכמים מתחבקים בסעיפי הקבלה ומתפארים בלימודה ולא הגיעו לפתח ביתה לא בושו ולא נכלמו לחבר חבורים בסודותיהם והביאו פינות הצורה והחומר בשפוני טמוני חול סכלותיהם וחכמת מה להם. (ז) והנה התחלות הטבע חומר וצורה וההעדר אשר על פיהם כל ריב וכל נגע הם שגעון ותמהון לבב. בהם בלבל עולם הדעת ארסט"ו עד היום הזה. דברים לא יודו לו רוב הפילוסופים הישנים ואף חדשים מקרוב באו גלו על עונו ויחזו לנו היותם משאות שיא ומדוחים. איזן וחקר אותם כאשר עלה על לבו להתפאר בדקות שכלו ומי אמר לנו שקלע אל השערה בדבר הסמוי מן העין ל ואין בכחנו להשכיל הטעם והסבה אלא כאשר נראה הגון לצייר תנועות הטבע כמו שאמרנו ובאמת לא הופיעה רוח הקדש בבית מדרשו של ארסט"ו ורוח לא נסע מאת ה' לפעמו להגיד לו הנסתרות מהטבע בדרך לא עבר בה איש ולא הגיע שכל אנושי עד שחכמי אומתנו יקבלו דבריו ויחתרו בהם סודות התורה במעשה מרכבה ודומיהם. כאלו ראה היוני בשכלו מה שנתנבאו ישעיה ויחזקאל במחזה שדי ואם ככה הוא ראוי להתאבק בעפר רגליו ולהאמין כל דבריו גם בקדמות העולם ובשאר הנחותיו והסכמותיו המקולקלות. (ח) בדברו במקום שהוא שטח קערורי מהגוף הסובב ויצטרך שלמעלה מן הרקיע לא ימצא מקום לשבת ועל הזמן שהוא מדת התנועה ולא תהיה תנועה בעולם אי אפשר בו זמן. והכתוב צווח בהפך ויהי ערב ויהי בקר יום אחד. ואמרו חז"ל מלמד שהיה סדר זמנים קודם לכן וכיוצא בדבריו ועל אלה נבהלו נחפזו פילוסופי אומתנו ליישבם ומחשבותיהם ירופפו ויסודותיהם יתפלצון בלא יוכלו להתנגד לדבריו ולהסכמותיו והאמינום לדברי נבואות שרי להו מרייהו ואמנם גם בביתי ובחומותי יד ושם לחשוב מחשבות בטבעיים ולחדש דבר דבור על אופניו. בו נציל מראה הדברים ככה והותר בלי שנסתעף באמונות כוזבות ובהמה פשה לא תפשה ספחת המינות ואפיקורוסות לקטתים מדברי שאר הפילוסופים חדשים גם ישנים וגם חלקי אמרה נפשי מה שלא אמרו בו הקדמונים אשר האמנתי לראות בטוב ה' ולצייר מפעלותיו על צד היותר נאות ומתקבל ולא אחשוב ולא אאמין מפני זה הסכמתי אמת וצדק לאמר קבלו דעתי כי לא ניתן השכל במרומים ולא יאתה החקירה בהם אלא על צד הדמיון וההתקרבות. והנה בשמים עדי וסהדי כי לא אשים בטחוני באלה הלמודים לומר כזה ראה וקדש. ולא אקומה נא ואסובבה על שגיונות הוללות וסכלות חקירותי לפרש מראות המרכבה על אופנם אשר פיהם דבר שוא. ולא התעסקתי בהם אלא לחשוב ולידע מוצא דבר ולהסתכל עד מקום שידי מגעת בגדולות ובנפלאות ה' עד שנוכל להציל תנועות הטבע. אמנם אמיתת הדבר בשמים היא והנסתרות לה' אלהינו. (ט) ואומר כי כל חדש תחת השמש בא משנוי התנועה עד כי תנועת עצמי הדבר בהפרשים רבים ובמעלות נפרדות תפעול בדבר ההוא צורות משתנות. והכל תמונה לנגד עינינו משנוי הנענוע. כי אמנם הגוף אשר יעמוד בלי תנועת חלקיו הנו אבן דומם וימות לבו בקרבו אף על פי שגם הוא יתנועע קצת אלא שמעוט תנועתו לא יתראה לחוש ונחשבנו תמיד במנוחה ושבתון. וכן אמר שלמה בחכמתו (קהלת א') כל הדברים יגעים וגו' מה שהיה הוא