מלאכת מחשבת חלק א לא

מריבת האנשים והמדינות סבה לששון העומדים סביבם, והאהבה ואחוה בין אהובים יגון אויביהם, לך לך ה', השונא לזולתו כל מעשיו אף אם הם לשבח יחשבם לגנאי, ובהפך האוהב, וישב ה', נקשרה באדם חובת אהבת עיר מולדתו ואין לבקש רעתה אף אם תגמול עליו כל רע, לך לך ב', אין ראוי למתנקם לבוא על אויבו בשפת חלקות ולשון רמיה, כ"א ביד רמה פנים בפנים פינחס א', ההפרש שבין השנאה והנקמה הוא שהשונא מבקש רעת אויבו מכל מקום שתבוא. אבל המתנקם לא יתרצה להרע לו אלא בידיו ומכחו, הראשון תכליתו להרע לשונאו, והשני להענישו שלא יזיד עוד לא הוא ולא אחרים, מטות ב', מהגאוה והענוה

הגאוה מסרת האדם מדעתו ונהפך לאחר, ויקהל ב', הגסות הרוח תביא לפשוע ולחטוא, כי אינו מקבל תוכחות ואינו יודע לעשות רע, ויקרא ב', הגאוה באיש עני דבר מגונה מאד, בהר ד', מי שנהוג לעבוד כשיתגדל אכזרי הוא לא ירחם על דל ועבד כמוהו, יתרו י"א. הענוה והשפלות דרך ישר לקנות הון ועושר ושיאונה לאדם אשר יחפוץ, חיי שרה ו', החכם לא ישמיע בחוץ קולו להראות העמים תבונתו וזה יביאנו אל המעלה ואל החשיבות, במדבר א', הבוחר להתקיים ולנוס ממוקשים אל יתראה בעיני העם ויחניף על עצמו כאילו הוא נבזה וחדל אישים גר ואורח נטה ללון ויברח מן הקנאה ועין רעה של בריות, תולדות נ', חקת ג', דברים ה', השוכן ברום ההצלחה מוכן אל הנפילה, והרוצה להתגדל יתראה קטן ושפל ולא יתנשא בעיני העם, בבדבר ב', כל הצבוע וחנף בענוה להשיג דבר, אחר שהשיגו תגלה רעתו בקהל, ויתראה לכל בפירוש בגאה וגאון כי ההכרח אינו מתמיד, שלח ט', לכל חי דעת ודמיון נפסד להאמין ערכו ומצבו גדול ממה שהוא, ויחשוב כל איש לייחס דברים לסבתו מה שאינם, וזה מתנאי החיים האלה העכורים, תנחומים של הבל שתולים בכל בעל חי ופתח תקוה על רוע מצבם לבלתי יבחרו מות מחיים, ברכה ח', מהעושר והעוני

לא יתקיים בעולם השווי והדמוי בממון ועושר כאשר חשב לוקורגו"ס ולא תתארך ממשלה ומלכות בדת ההיא, על כי הושם בטבע כל נברא החפץ והתאוה להתגדל, והלב המשתוקק והחומד לא יתעכב בתורת השווי זמן ארוך, כדין כל יושב במקום בעל כרחו, יתרו י', יחשוב האדם שהונו ועשרו אינו שלו ומשלחן גבוה הוא אוכל, ובזה ילמד להיות אדון על העושר ולא יהיה העושר אדון עליו, משפטים ה', ההשתדלות להנחיל לבנינו אחרינו נחלה, הבל ורעיון רוח, כאלו נרצה ליהנות ולשמוח ביום שאין לנו הוויה וחיים. בהר ז,