מלאכת מחשבת חלק א כח

המאכלים יפעלו מאד לשנות טבע הבעל חי ולהקנותו איכות רע או טוב אחרי מות ראוי שישתנה טבע החי מעת לעת כהשתנות המקרים עליו. שופטים ח טבע ומזג האנשים הולך ומתמעט עד שיכלה. כל זמן שיתרחק מהווית הראשונים מעם ידי השם יתברך. בראשית א'. שלח י"א בכל נברא שם ה' הכנה ומרוצה אל דבר פרטי בו יתקיימו למיניהם. בחקותי א' ברא ה' בכל יצור השתדלות וחפץ לברוח מן הרע המדומה אף בלי הכרעת השכל ורוח האדם ישלח ניצוציו תכף להציל אבר מאיבריו המסוכן פתע פתאום. ולפעמים יהיה לרעתו. והטעם כי יתנועעו בלי השכלה. בחקותי נ כל תחילת הבטה באדם לא תניחנו לחשוב מחשבות ולהחניף. והרוחות בזה מתנועעות מאליהם מן הטבע שהושם בהם מבלי שהשכל יוליכם בחקותי ד' נתן ה' לברואים הנאה נפלאה במשגל לקיום העולם כי לולי זה לא היה הם השכל מתרצה אל פועל מגונה כמוהו בחקותי ב' על הרוב אנשים רשעים יולידו בנים כשרים. להיותם שטופי זמה וע"כ מזדווגי' לנשותיהם לתכלית התולדה לבד. אמנם רוב האנשים הטובים יבקשו לגדור עצמם במותר להם. ולכן יבעלו ביצר התוקפם ויולד מהדמיון ההוא הנבזה ולד שאינו כשר יתרו י"ז. אין ליתן לאיש אשה שלא כרצונו כי אין זיווגם עולה יפה ולבסוף יעזבנה. בראשית ס"ט. משפטים א'. האיש הענוג והמפונק לא יאכל בשר ודבר קשה להתעכל אלא ביום. ובלילה יאכל מאכלים קלים ובהפך העובד. בשלח י'. מהמנהג וההרגל

המנהג טבע שני. והדברים הרעים והנמאסים התנועות והעמל יתהפכו לטבע הנוהג בם. ולא יוכל לעזבם, וייטבו בעיניו מפני ההרגל אף אם ירעו לו. תזריע ב'. אחרי מות ו'. הכפל והתמידות בדבר יהפכנו לטבע הפועל ויעשה כמצות אנשים מלומדה. דברים ב'. תלמיד וההרגל בדברי ישנו טבע האדם ממה שהיה כאחר לא לומד בהם. שופטים י'. מי שאינו שב מחטאתו מיד אלא שונה בה. קשה רפואתו. כי מההרגל בפשע יקנה איכות הרע ברוחו ויתהפך הדבר לו לטבע ויתעצם בנפשו. ויקרא ג'. קשה להכניס בעם מנהג חדש לא הורגלו בו בראשית ע"א. השנוי במנהגים בין עם ועם יביא שנאה ותחרות ביניהם. ואלו לא נחלקו בתורות משונות ודתות מתחלפות היו לעם אחד. שלח י"ג. הדברים שהם כלים לפעולת איזה דבר ראוי ללמדם מבלי שאלת טעם. וייטבו בעינינו אחר שנביט בפעולה שתיעשה באמצעותם. אחרי מות ה'. הרגיל בדבר לא יתגדל בעיניו כמי שאינו רגיל בו לך לך ג'. בחקותי ז'. לא נכיר הטוב אלא בחסרונו. ויחי ט'. בא ו'. המלומד בניסים לא יחשבם ויכירם כאיש אשר אינו נוהג בם. ויותר מי שישמע ולא יראה. בא ה'. ברכה י"א. המרגיל עצמו בבית חבירו לסוף ישנאנו. וההתמדה מביאה לידי ביזיון. והטעם כי בכל איש מדה או מדות אינם בזולתן. וישנא את מי שלא ייטב המדה ההוא בעיניו ומדת חבירו לא תתייחד בדעת הנבדלת ממנו ומכח ההרגל וההשנות המעשים יחד תקוץ נפשם זה בזה. תצוה ב' ויצא א'. ראה ב',