מלאכת מחשבת חלק א כו

על הרוב אחר הטוב המופלג השמחה והששון. מוכן לבוא פורענות ויגון. כי לא יעלה האדם אלא לרדת מטה מטה. שמיני ב'. אחרי מות א'. כאשר יחיה האדם בחיי צער מובטח הוא שלא ימות. ויקוה המות והרע כאשר יהיה ביום טובה. ויגש ו'. ימי השלוה והשלום כחלום יעופו. וימי הצער והיגון אין להם סוף. ויחי א'. חיי צער באדם המה מיתה תדירית. ויגש ו'. כל הברואים במלחמה תדירית זה עם זה. והאדם עם כלם. ונגד כלם. וכשישתדל בכחו להנצל מהם לא יברח ממחשבותיו הרעים ודאבון נפשו ורוחו ברכה ז'. היגון ברוח האדם הוא צער שאין למעלה ממנו. וע"כ רבים מכאובים לרשע עם כל שלות ממונו וביתו, כי תמיד לבו נוקפו על עונותיו לאמר מדוע ככה עשיתי. ופשעיו לא יניחוהו השב רוחו. והצדיק רוחו שקט ושאנן אף אם רעה תמצא בו ובהונו. לך לך ד'. ויגש ד'. תהפוכות הזמן אם לא יכאיבו השכל והדעת אין לחשבם. ויגש ח'. כל המצטער על צרתו יותר מדאי כל אוהביו וקרוביו יעזבוהו וקצה נפשם בו. כי לב כל איש אל בית שמחה. וישב ו'. אויבי איש אנשי ביתו ויורשיו של אדם המה בעוכריו ומבקשים יום מותו. ברכה ד'. על הרוב איש בעל הון ועושר יירשנו הרע בעיניו ושונאו. ומי שאליו יחפוץ להניח את רכושו אשר רכש ימות בפניו או נשבר או נשבה. תצא א'. האנחה ללב נשבר ונדכה קצת תרופה ומקלת מעט כרגע שברון מתנים. שמות ד'. רוב ההצלחות באות לאדם לרעתו. וירא י"א. ובהפך הצרות ובפרט הגלות מארצו יסבבו לאדם על הרוב גדולה והצלחה. וילך י'. תולדות ו'. יתרו ד'. הנסיעה היא תחת סוג הרעות והמנוחה בהפך. בהעלותך א'. הצדיק מוכן אל הרעה למתיקות מזגו יותר מן הרשע קשה ואמיץ המזג. בא מהתודה והדינים

המצות הטבעיות כגון מצות בני נח השכל יגזור שמירתם לקבוץ האנשים ומחייתם. ושאר המצות התוריות לא נדע תועלתם אם לא נבחין פעולותיהם במעשה ואז ישובו לנו לטבע. משפטים ח'. בכל תורה ונימוס יסודרו דברים לקבוץ המדיני והשכל יקבלם בספר פנים יפות. אמנם נצטרך גם לדברים לכאורה אין בהם טעם והמה לסייג ולגדר. או להעמיק באמונה בלב ההמון. ודברים כאלו בקושי ישתלו בלבם כי לא יראו התועלת הקרוב בהם. ואתחנן י"נ. המשפטים והדינים ניתנו באופן הנראה ישר לכללות יישוב העם. על כן נעשה מה שבידינו לעשות לאותו תכלית אע"פ שלא יצא לפעמים משפט ישר מזה. ואף אם הפעולה רעה בעצמה. שופטים י"ד. י"ח. העון לא יקרא רע לעצמו אלא לקבוץ הכללי. האזינו א'. בהיישרת חיי האדם

כאשר יחשוב אדם עצמו כן יהיה אם ירום ואם ישפל. כי המון העם ירדפו המשים עצמו ככה או מיראה ממנו או מאמונתם בו. ויחי ז'.