מלאכת מחשבת חלק א כה

מהטבע

הטבע שם מושאל אל הסבה הראשונה, כי אין ציור ממנו בלתה, נח י"ג, לא יעשה ה' נס ואות נגד הטבע אם אפשר בלתו להעשות התכלית, שמות ז', לא יברא הי"ת דבר פלא להתקיים ככה לעולם, ואם יעשנו הוא יקרא דבר כפי הטבע, וכל אשר יושם בתנאים ההם ככה יעשה לא לבד הדבר שנברא הפלא בעבורו, נח מ"ה, מהמקרה והמאורע

המקרה שם מושאל אל הפעולה לא ידענו סבתה, ולא יתמיד, ואין סדר בפעולות תחשבנה באות מכחו, ואמנם לא היה ולא נברא והוא רעיון רוח נח ה' ו', המקרה אינו אלא קול הברה נקרא ככה הדבר הבא בהיסח הדעת אל מקבלו. ואין אמת שלא יבוא ברצון הפועל יתברך, בחקותי ה', ואם ככה, יורה יותר רצון והסכמת הבורא אופן שני מן המקרים שהוא דבר הבא נגד רצון הפועל כשיאונה לו דבר בהפך ממה שחשב, ומכל שכן אופן השלישי, כשיתמיד המקרה תמיד באיש אחד להרע, ובאיש אחר להיטיב, ויקראו בהשאלה לראשון קשה יום, ולשני שהשעה מצחקת לו בחקותי ט', היות לפעמי' רשע מצליח ולפעמים אובד וכן בצדיק, רשאי ללמד לאדם שהמה פעולות הקרי, ואמנם אין הדבר כן, וירא ט', כשישלח ה' עברה וזעם וצרה בעיר יענש גם הצדיק שבתוכה ויש נספה בלא משפט. וזה יקראוהו קרי והזדמן. והנה הוא בא מכח המזג. וירא י"ד. הנפרד מעצם האיש קראנוהו מקרה בו. שהוא יוכל להפרד ממנו בלי הפסדו. נח י'. במדות מהטוב והרע

טוב יאמר גם על דבר שהוא לפנים משורת הדין ואינו צדק גמור. וישר הוא דבר בצדק אעפ"י שאינו טוב. לך לך י"ז כל ישר הוא טוב. אמנם אינו מתהפך לומר כל טוב הוא ישר. לך לך י"ח. לא יקרא טוב אלא מסבה שלימה. ויאמר הדבר רע מסבה מעוטה. ויחי ג' מי שהוא טוב לעולם יהיה מטיב. אמנם לא כל מטיב הוא טוב. בהעלותך ג'. ההטבה תיטיב בגלגולה אל המטיב. אמור ב'. לא נכיר הטוב אלא בחסרונו. ויחי ט'. ראוי לשבח ולפאר העושה טובה. ולא העושה רע אף אם דבר פלא. יתרו א'. מהצרות והרעות

שולח האדם בחיים האלה להצרף בכור הצרות לקנות בזעת אפו החיים הנצחיים ועל כן לא יקוה בעל חי טובה והצלחה אלא לרעתו. וירא י"ב. אין הצלחה וטוב אמיתי בעולם הזה. וכל מה שיבוא לאדם מן הטוב הוא על צד הדמיון ואין לו שעת הכושר. וישב א'. חיי אדם אינם אלא מיתה תמידית אם לא בילדותו עד ז' שנים חיי שרה א'.