מלאכת מחשבת חלק א רמח

שכיניו עליו על עם שוקט ובוטח. על כן כאשר כל הגוים הקרובים לישראל יהיו בשלוה והשקט לא ישא גוי אל גוי חרב ויתן ה' שלום בארץ רצונו בין הגוים כלם סביבם בזה ישכבו ישראל לבטח ואין מחריד. ולפי שלפעמים קשת יראה ורומח להתהלך בין החיות המשחיתים לצוד ציד להביא הגיד לנו הכתוב שגם חיה רעה ישבות מן הארץ ובזה לא יצטרכו להעביר חרב מכל וכל בארצם לא למלחמה ולא לציד. וכי ישאלך לבך לאמר אם כן איך ירדה ישראל ויתנשא על העמים אם לא ילמדו עוד מלחמה ואין בידם עוד חרב נוקמת? השיב הכתוב שיתן הקב"ה מורך בלבבם עד שינוסו לקולם כאלו נסו מנוסת חרב ונפלו לפני ישראל לחרב פי' כמו שהייתם רודפים אותם בחרב ככה ייראו מכם: ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימותי את בריתי אתכם

כי ה' יתברך נותן שכרו לאדם על פעולותיו קודם עשייתם. ומחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה כדבר שנאמר (תהלים קמ"ה) פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון כלומר שהוא משביע ונותן שכר לכל חי בשביל הרצון לבד אע"פ שלא עלה בידו להוציא הדבר אל הפועל. לכן אמר שיפנה אליהם ויפרם וירבם גם קודם הקמת הברית ועשיית המצות שיצום. ד"א כי ברית מילה ניתן לאדם להכניע יצרו שלא יהיה שטוף אחר תאות המשגל ע"כ בא להבטיח שעם כל הקמת בריתו יפרה אותם וירבם ולא ימנע הברית לפרות ולרבות: ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם

מנהג העולם (ץ) התמדת הדבר תסבב גיעול בנפש והאיש המתמיד רגלו בבית רעהו יתהפך לשונא לו כי קצה נפשו בו לרוב ההרגל. אמנם מדת הקב"ה אינה כמידתנו כי ישכון בתוך בני ישראל בתמידות ולא יגעל בהם: ורדו בכם שונאיכם ונסתם ואין רודף אתכם

אין רודפים אלא איש חפשי שהוא ברשות עצמו לקחת את אשר לו ואשר לשבי לשבי. אבל מי שכבר שבוי וכל מה שיהיה לו קנה רבו אין שייך רדיפה בו ואיש נבוב וערום בחוסר כל לא ינום מפני הגנב והלסטים בדרך? אמנם הקללה רבה בזה עד מאד שאף שהנכם שבויים ורדו בכם שונאיכם מ"מ ונסתם אע"פ שבאמת אין מי שירדוף אתכם: ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמוע לי ויספתי עליכם מכה וגו', ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי והלכתי אף אני עמכם בקרי וגו'. ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי וגו'

כבר גלוי וידוע המפורסם בפסוקים האלה באמרו בתחילה ואם תלכו עמי קרי ואחר כך ולא תאבו לשמוע לי והי"ת בפעם הזאת לא ענם כדבריהם לילך עמם בקרי אלא ויספתי עליכם מכה. ובפעם השנית כתוב ואם באלה לא תוסרו לי ואח"כ והלכתם עמי קרי בלבל והפך הסדר. אמנם כאן הי"ת אך הוא אמר לילך עמם בקרי אף הוסיף בי"ת ולא אמר קרי בלי בי"ת כבראשונה ובפעם השלישית ג"כ תפס הסדר השני אבל הוסיף גם הוא בי"ת באמרו בקרי ולא קרי והי"ת משיבם והלכתי עמכם בחמת קרי בחרי האף מחובר אל המקרה.