מלאכת מחשבת חלק א רמו

אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם: ונתתי גשמכם וגו'

עוד בקשה נפשי ולא מצאתי בכל חכמי יועצי הדתות טעם נכון וראוי מדוע בכל התורה לא נכתב ייעוד רוחני לתת מרגוע אל רוח האדם העולה הוא למעלה חלף עבודתה במצות ה' ללכת בדרכיו אלא על כל המעשים הנה שכרם אתם שכר גופני בטובות העולם השפל כי המה הבל? ואם הטוב והרע בעולם הזה אינם הצלחה אחרונה אלא דבר אבד וכלה וכלם טוב ורע על צד הדמיון למה כל מגמת הנביאים ואבות העולם לנוס מהרע המדומה ולרדוף טוב והשכר שבעולם הזה לכל מראה עיניהם כי הנה לא בחרו אברהם ויצחק ויעקב אלא לתת לזרעם ארץ זבת חלב ודבש ואברהם בפרט כל הבטחתו שיהיה לו זרע לירש את אשר לו ויעקב היתה תפלתו אם יהיה ה' עמדי וגו' ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש ומתי אעשה גם אנכי לביתי וכן כל המלכים וכל הנביאים גם ראיתי את הלחץ ואת העמל בכל השלמים שהם לרדוף אחרי הממון והעושר לבחור בחיים העכורים האלה ולנוס ממוקשי מות עד שידמה בעיניהם כאלו המות הוא ראש כל היגונים והתחלואים וכל אדם יבחר היותו בחיים איש מכאובות וידוע חולי דכא ושפל רוח איש חי מצורע מהיותו מת? הלא תראה יעקב אבינו התאנח וצעק במר נפשו מעט ורעים היו שני חיי וכמה נצטער על אמונת מיתת יוסף ודוד המלך ע"ה (ש"ב י"ב) מי יודע וחנני ה' וחי הילד ואמר על עצמו (תהלים קי"ח) לא אמות כי אחיה (שם י"ג) האירה עיני פן אישן המות וחזקיהו ומרע"ה וכן כלם אין נקי. עד שהמות היה בעיניהם להעדר המוחלט ורעה חולה תמצא בו על כל הרעות שבעולם. ולמה לא טוב להם לבחור מות מחיים העכורים האלה כל שכן לשלמים ההם שיעלו ליהנות מזיו השכינה בטוב ה' בארץ החיים? ואיש כי ימות לו בן או קרוב הלא היה לו לשמוח ולחוג אף גילת ורנן? וכי יבשרוהו במיתה קרובה ישיש וישמח כי הולך האדם אל בית עולמו אל החיים הנצחיים והפך ראינו בכל באי עולם מסך ה' עליהם רוח עועים בל יראו ובל ידעו מה הפרו מתשבותיהם ובערו נכשלו בדבר הגדול הזה רועי רוח ורודפי שוא בהבלי העולם תוהו והבלי בקנין הממון קצוץ ורצון וחיי התלאות האלה אין איש שם על לב לאמר מתי אמות ואגיע אל המנוחה ואל הנחלה שם ינוחו יגיעי כחל אבל שמור ושמעת טעמו של דבר. כי כאשר ברא ה' את הארץ לא תוהו בראה לשבת יצרה כי חפץ ה' שיהיו כל הנבראים קיימים מדור לדור והארץ לא תשאה שממה (א) על כן שם בטבע כל הדברים דבר בו יתקיימו במיניהם ולא יאבד הכושר ההוא ולא יחליף שרשו ורבה העזובה בקרב הארץ. הלא תראה בדבר התולדה ראה ה' והתבונן כי אין צדיק בארץ אשר לא תבזה בעיניו נמאסת פעולת המשגל ומי פתי יסור הנה להדבק בדבר המגונה ההוא בהשחתת גופו ומאור עיניו? (ב) על כן עשה ה' חדשה הכריח טבע ורצון הברואים כלם בגדולת הנאתו השמן לב העם ועיניו השע עד כי כל איש ואיש הוכה בסנורים לא יניחום לילך אחר שכלו ותשתרר בכל נברא תאותו על רצונו באופן שיוכרחו מאליהם לשכב משכבי אשה תועבה היא לתועלת התולדה והקיום. אף אם אחרי הפעולה בן אדם יתנחם ואחרי הודעו יספוק על ירך לאמר מה זאת עשיתי ל (ג) כאשר הי"ת שם בכל יצור מאדם ועד בהמה השתדלות לברוח מן הרע המדומה. דרך משל אם יפול הנופל בדרך שלא מדעת תכף רוחו ישלח ניצוציו להתקומם נגד הנפילה ולהצילו מרעתה עד כי ברגע כמימריה ובעתה יחיש פדות נפשו או בנטיית רגליו או במשלחת ידיו להנצל ממכת הנפילה. ראיתי כהנה לרוע. רצוני כי פעמים בנפול האדם אלו לא היה משתדל להנצל ממנה באיבריו לא היה מגיע אליו היזק גדול כל נגע וכל מכה. אולם