מלאכת מחשבת חלק א רמה

למעלה ועינו לא תשבע במה שיש לו הוציאם ממצרים ונתן להם ארץ כנען שהוא קצה האחרון מהטוב החמריי'. ולא יבחרו אלא להיות לכם לאלהים שהוא התקוה והתוחלת האחרונה הנפשיית אשר אין למעלה ממנה. כמאמר חז"ל כל הדר בארץ ישראל יש לו אלוה. רצו לומר על כי תמיד לב אדם מתאוה אל הטוב שאין לו וכל מה שיהיה לו ממנו עיניו עוד לא תשבענה ומי שיש לו מדת ההסתפקות ושמח בחלקו בטוב העוה"ז וחושב היותו שקט ושלו כראוי לו הוא דומה למי שדר בארץ ישראל אשר לא יחסר כל בה ואז לא יתאוה ויחשוק עוד אלא לטוב הצפון הגדול לחזות בנועם ה' לראות את האלהים וזה פירוש יש לו אלוה כלומר כל מגמתו אינו אלא אל ה' באופן שכאשר תהיה לאדם תוחלת ותקוה אחרת מטובות העולם לא יתן לבו אל טוב האלהי ויקוה לבד טוב הצפון אשר עין לא ראתה מי שאין לו חפץ אחר כי טבע רוח בני אדם לכסוף ולחמוד מה שאין לו. ועל זה אמר משה (דברים י"א) ארץ אשר ה' אלהיך דורש אותה וגו' מראשית השנה ועד אחרית שנה אחר שספר גדולת ארץ ישראל ושבה לא יאונה לישראל טורח ועמל להשקות ברגליהם כגן הירק יסובב מזה שלא תהיה להם תאוה עוד לטוב אחר המדומה כי יהיו שמחים בחלקם ולא יחסרו כל טוב ובזה תמיד עיני ה' אלהיך בה האנשים ההמה שלמים לא ידרשו כי אם להדבק בה' אלהיהם שהוא הטוב והקצה האחרון. אם כן ראוי שגם אתה לא ירע לבבך באביון אם יצרו תוקפו ובחר ושאף להתגדל בעיניך כי כן דרך כל הארץ

ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך: פירוש אפילו אם תורה לא ניתנה (ו) היה מן הראוי לקבוע אמונה ויראה לקבוץ המדיני ולהחיות עם רב ואיש את רעהו חיים אל יבלעו. לכן ויראת מאלהיך ותקבע לך אמונה כדי שיחיה אחיך עמך: והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעולם בהם תעבודו ובאחיכם וגו'

היה טוב אמרו לעולם יעבדו אתכם כי אמנם אין הרצון שישראל יעבדו הכנענים לשיאמר תעבודו? ואמרת לפרשו (ז) שהירושה אשר ננחיל אחרינו לבנינו ולבנותינו הבל וריק כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחרינו ל והיה נח לנו שלא לחשוב בזה אחר המות כאשר אין אנו עוד בחיים ומי יודע את שיהיה אחרינו החכם יהיה או סכל ל אם ישלט בעמלנו או יאבד העושר ההוא בענין רע וכרגע רוח על פניו יחלוף ויעבור והנה איננו? ולמה נשים כזאת אל לבנו אם לא שכך מנהגו של עולם וכאשר נפש עמל עמלה לכן כן ננחיל אנחנו לבנינו מה שבידינו ונרדף בזה הנהוג אשר היא סוף כל אדם אע"פ שהכל הבל. גם העבדים הכנעניים כתוב שננחיל אותם לבנים ונעבוד בזה אל העולם אשר כמנהגו נוהג להנחיל ירושה לבנים. זהו שאמר לעולם בהם תעבודו ירצה בעבדים ההם תעבדו אל העולם להוריש לבנים. אבל לא תעשו כן לבני ישראל איש באחיו: וכי תשיג יד גר וחושב עמך ומך אחיך עמו

הגר אשר בקרבך יעלה מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה. זהו ארחות כל המאסף גרים בתוך ביתו

לא תעשו לכם אלילים שאם תרדה בפרך עבד עברי ויעבוד לעולם בלי צאתו א לחירות. הנה בהכרח כל איש עני יעשה על עצמו אדוניו לאלוה ויקבלוהו לאלהים אשר בידו להמיתו ולהחיותו. על כן צויתי אתכם לשלח רצוצים חפשים ובזה לא תעשו אלילים לכם אנשים כמוכם בלתי לה' לבדו: