מלאכת מחשבת חלק א רלו

ליפול בבור או במכשול. לדמיון ידיעת ה' שלא תכריח החוטא. ואם כן נקי מעון בעל המכשול. בא הכתוב מוכיח ומזהיר בדבר הזה. כי אין דמיון דרכינו לידיעת ה' הנפלאה ולא ידענו דרכי ה' ובסוד אלוה לא עמדנו. זהו אמרו ולפני עיור לא תתן מכשול ויראת מאלהיך אני ה' רצונו לא תתן מכשול לפני העיור ואל תאמר אם כן שהפעולה מוכרחת איך ידע ה' חטא האדם? כי אין לנו עסק בנסתרות ויראת מאלהיך להיות הדבר כמוס וחתום באוצרותיו אני ה' היודע דבר זה ולא לנו לדרוש במופלא ממנו

ואהבת לרעך כמוך. לא אמר ואהבת בני עמך כמו בראש הפסוק (ב) לפי שלא תמצא אהבה בין איש לאיש אלא בבן זוגו כאשר יהיה ממזג דומה. ובהפך השנאה באיש אשר הוא ממזג נגדיי כידוע. על כן נשנא פתאום איש בראייה בעלמא לא הכרונוהו תמול שלשים ונאהב אחר לא ידענוהו. זהו אמרו ואהבת לרעך כמוך כלומר בהכרח תאהב הרע כאשר הוא כמוך ובן זוגך ומדותיו שוות למידותיך: מאזני צדק וגו' אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, ושמרתם וגו'

קצת תימה שתלה הטעם שלא יעשו עול במדות ובמשקלות על כי הוציאם מארץ מצרים ל ונראה לפי שנתן ה' את חן העם במצרים וינצלום ולפיכך יחשוב הרואה שטוב בעיני ה' לגנוב ולגזול בפרט אל איש יש לנו עמו דין דברים כאשר קצת מפריצי בני עמנו יורו היתר לעצמם לגנוב ולחטוף ממון חבירו אשר מקדם חמסו וגנבו שלא כדין לאמר בתר גנבא אגנוב גם אני והרי שלי לפני. השמיענו הכתוב שאין לעשות כדבר הזה. ואם גנב איש את חבירו שלא כדין אשר לא יוכל להכריחו בבית דין לא יעשה הדין בידיו לגנוב ממנו די מחסורו אשר יחסר לו. ואין ללמוד ממצרים שצוה ה' לגנבם חלף עבודתם ושכרם. כי אמנם שמה הי"ת ידע לכוין הצדק מה שראוי שישלמו ואין בו נפתל ועקש. ויהיה ראוי שתשמרו את כל חוקותי ואת כל מצותי ביחד. כדי לכוין כי ישרים דרכי ה' ולשפטם כאשר המה: והתקדשתם והייתם קדושים כי אני ה' אלהיכם: ושמרתם את חוקותי וגו' אני ה' מקדשכם

מה שאמר והתקדשתם ובתוך כדי דבור חזר לומר והייתם קדושים וכן אני ה' מקדשכם פעם אחרת? צריך ביאור ואמרו ושמרתם את חוקותי וגו' אני ה' מקדשכם מה ענין קדושה לשמירה המצות? גם מה שאמר ושמרתם ועשיתם שמירה ועשייה? והנכון שהכתובים מדברים באנשי רמי הלבב הרוצים ליטול את השם וישתבחו בעיר לאמר קדושים אנחנו יראי ה' וחושבי שמו ותחת לשונם עמל ואון והאנשים האלה רעים וחטאים לה' מאד. וביותר צריך האדם להזהר שלא להתפאר בדבר שאין בו כי לסוף אלה לא יתכבדו בעיני העם אלא תגלה חרפתם בקהל. לא כאלה חלק העושה מצות ירא שמים בסתר ולא יתפאר אלא בדבר שיש בו הי"ת אשר חפץ ביקרו יעזרהו ויגדלהו למעלה. זהו שאמר והתקדשתם והייתם קדושים כי טוב בעיני ה' שתקדישו עצמכם כאשר אתם קדושים באמת ולא בהפך. ואם תשמרו חוקותי ירצה שמירת הדברים בהוראה בפרסום וגם תעשום בפועל ויהיה בכם מה שאתם מתפארים אני ה' מקדשכם בודאי וסוף הכבוד לבוא. ד"א ושמרתם את חוקותי ועשיתם אותם אני ה' מקדשכם. אמרו