מלאכת מחשבת חלק א רלה

מלככם מצד קדושתי. ולסבה השנייה כי עשיתי לכם טובות וזה תכירו ממעשיכם בנוהג שבעולם שכל איש אמו ואביו תיראו המולידים והמגדלים אתכם. ולכן גם אתם את שבתותי תשמרו כי ששת ימים עשה ה' את העולם וכ"ש שתקבלו מלכותי עליכם לפיכך גם בזה כתוב אני ה' אלהיכם. ולסבה השלישית כדי שיהיה לו מגן וצנה נגד אויביו. כי אמת שכל איש מבני נכר יעשה לו דמות צורת כוכב או אליל להיות לו למחסה על כל צרה שתבוא עליו וכזה בעינינו ראינו ובאזנינו שמענו גם ביום הזה כל צרוע וכל זב ומנוגע יקבל עליו בכל כחו אליל אחד מיוחד אצלו אל המכה ואל המחלה שבבשרו יחשוב האלוה ההוא בעל היכולת פרטי שיחלים ורפא ירפא הנגע על כן ישא דמותו בחיקו ויסתירהו בצל כנפיו. אמנם ישראל לא יפנו אל האלילים ולא יאמינו בתועלתם כי המה הבל. ולכן יקבלו עליהם מלכות שמים הרופא לכל בשר. לזה כתוב אל תפנו אל האלילים וגו' לפי שאתם לא תפנו אל האלילים לקבלם לרופאים ואלהי מסכה לא תעשו לכם לישא בחיק לרפואה על כל ריב וכל נגע בהכרח אני ה' אלהיכם: איש אמי ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו

בפרשת בראשית בפסוק ויברך אלהים את יום השביעי פירשנוהו. ועוד בפרשת ויקהל: אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה וגו'. וכי תזבחו זבח שלמים לה' לרצונכם תזבחהו

כי השם יתברך חס וחומל על ממונן של ישראל ואם יעבדוהו לא ישאל אלהי כסף ואלהי זהב אלא מזבח אדמה כדבר שנאמר בפרשת יתרו. גם עתה אמר שאין עבודתו בכך כאשר יעשו עובדי הפסילים. עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם כי זה כחו לאלוהו. וכן ענה אהרן לשאלתם (שמות ל"ב) קום עשה לנו אלהים. פרקו נזמי הזהב. ואנחנו לא כן אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אליל תפוש וזהב וכסף ולא תרבו בהוצאה. ואם תעבדו את ה' ותזבחו זבח שלמים דבר מועט לרצונכם תזבחוהו ואין מכריח להביאם: ולפני עור לא תתן מכשול ויראת מאלהיך אני ה'

כאשר נשאלה שאלה לכל מבין ויבקשו בכל הדרך ולא מצאו תשובת ניצחת. היאך הכל צפוי לפני ה' בלתי נטילת רשות האדם? כי אם ראה ה' בידיעתו הנפלאה שפלוני יחטא ואשם ופלוני ירצח ופלוני ינאף, את אשת רעהו. תבאנה אם כן הפעולות האלה בהכרח. שאל"כ תהיה ידיעת ה' אפשרית ומסופקת? והבאנו במקום אחר תשובה מספקת. שאין להדמות הידיעה אל הפעולה כי אמנם לא כל הנופל תחת ידיעת האדם יהיה נפעל ולא כל פעולה תפול תחת ידיעתו אבל ידיעת הבורא שהיא בתכלית האמיתות תוכל לידע הדבר שיהיה מבלי שתכריח המעשה. כאשר ידיעת האדם לא תכריח פעולת העבר הנופל תחת ידיעתו כן ידיעת הי"ת בעתיד. והבאנו משל איש עיור ההולך לתומו אם יקדמנו אחר ויחפור גומץ לפניו כל רואהו יאמין ויגזור אומר שהעיור אשר לא נשמר מזה יפול בבור בהכרח ועם כל זה לא יכריחנו הרואה ליפול וכן כל הדומה לזה. ויש לך אדם יעלה בדעתו שיבוש להפיל עיור במכשול שיהיה לו גרמא בניזקין באמרו לא פעלתי און וגם פה לא עשיתי מאומה ולא מותתי את האיש ההוא כי לא הכרחתיו