מלאכת מחשבת חלק א רלג

על יושביו אל ההולך אל מקום שמוליכין אותו ולא היה שם מימיו. שאין ספק שבארץ מולדתו ומקום שבתו יטה לבו ורצונו אל משפט הארץ ההיא ואל מנהגיה. אמנם בארץ נכריה אין לבבו פונה שמה והלא נכריות נחשבו לו התורות והחוקים שבתוכה. וידוע גם כן כי כל הדתות והמשפטים יתחלקו לשני מינים. האחד דבר המצווה באשר הוא סוף המחשבה והמכוון והם המשפטים. והשני הדבר ישרת לאמצעי וכלי להשגת המכוון ההוא ואלו הם החוקים. (ה) והנה בכל הפעולות שתעשינה בעלי המלאכות והחכמות יתאזרו לשמוע בלמודים ויתנהגו לעשותם פעמים רבות עד כי יהיה נהוג הדבר אצלם ויפעלו בו אח"כ בנקל ומפעולות רבות ילבשו רוחם בדבר לא יסורו ממנו. ולכן כל דבר אמצעי וכלי אל התכלית הנרצה ראוי לשנותו ולחזור עליו כמה פעמים עד שתתעצם בשכלו הפעולה והתכלית המבוקש וישוב עליו לטבע בלי טורח ועמל. וראוי שתאמר שמירה בראייה סתמית רצונו בדברים שהם כלים להשיג התכלית והעשייה תפול במלאכה עצמה כמו שנאמר ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות וגו'. וכבר ידענו שהליכה תאמר על דבר ירגיל בו האדם תמיד כמו שפי' בעל כלי יקר פרשת בחוקותי. ואולם הבא ליטהר ולידבק במצות ה' הוא יכונן דרכו תמיד לילך בדרכיו אפילו שאינן מצות ה' אלא חוקים ומנהגים שהתורה והמצות נשענים עליהם וניתנו לגדר ולסייג להם. ובזה ינהג עצמו ויעשה טבע שני במצות ה' גופם ולא יעזבם כל ימי חייו. על כן כתוב באברהם (בראשית י"ז) התהלך לפני ה' והיה תמים שאם תרגיל לילך לפני ירצה לפני מצותי בחוקים ובסייגים שהם קודם פני אז תהיה תמים במצות עצמם ולא תזוז משמירתם. ודומה לזה כתב בעל כלי יקר על אמרו (לעיל י"ו) לפני ה' תטהרו ובעל מעשה ה' בפסוק (במדבר י"ו) ויקומו לפני משה. ונשוב למה שאנחנו בו. כתוב כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה ולכן כל מעשיהם ונימוסיהם צפונים בלבבכם אשר אתם זונים אחריהם לפי שישבתם עמהן וכן מקום על יושביו. ואם תוכלו להשמר שלא תעשו כמעשיהם פשיטא שאף כמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה ועדיין לא אחזתם בה ואין מעשיהם ושקוציהם לכם לרצון לא תעשו. ועל אחת כמה וכמה שבחוקותיהם של שניהם לא תלכו פירוש שלא תרגילו עצמכם באמצעיים וסייגים כדי ללמוד מעשיהם ולהתנהג בם. שאם לא תעשו מעשיהם של מצרים אשר נהגתם בם ודאי לא תעשו מעשה כנען שאינם לכם נהוגים ומכ"ש שלא תתלמדו במנהגים לא של מצרים ולא של כנען להדריככם אל פעולות. על כן תצטרכו לעשות בסדר הזה עם חוקי ה' ומשפטיו משפטי תעשו וכדי ללכת בהם ירצה בפעולות המשפטים תשמרו בשמירה סתם את חוקותי ותרגילו עצמכם בהם ויצא מזה אליכם קלות בעבודת ה' כי ההרגל דמיון, הטבע. ויאונה לכם עוד שאף המשפטים יקלו לכם בשמירה כמו החוקים ובנקל ושמרתם אח חוקותי ואת משפטי בשמירה לבד כי בשמירת החוקות גם המשפטים תשמרו ויתהפכו במחשבותיכם לטבע ולא יהיה לכם בם טורח לעבוד ולמשא. כמו שאמר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. (ו) כי אמנם העמל והטורח ימית האדם הואיל והרוחות כאשר יקבלו תנועה נגד רצונם וטבעם יתבלבלו ויתעמלו ולכן יסבבו באדם טורח ומשא כבד. ואשר יתעמל ימים רבים בתנועות משונות אפשר שיחלה ויגיע עד שערי מות. ואם התנהג בתנועה אחת אף אם יהיה טורח בדבר לא יאונה לו כל און כאשר הרוחות כבר קנו התנועה ההיא לטבע. על כן כשנעשה המשפטים בהרגל אין שטן ואין פגע רע ונפש עמל לא תעמול בפעולתם ובהם יחיה האדם ולא תקצר נפשו בעמלם: