מלאכת מחשבת חלק א רל

לפני מיתתך כי כל יום ויום מזומן למיתה וכל ימיו יהיה בתשובה. על כן כתב הזהירו והפרישו תמיד ישראל מטומאתם כדי שלא ימותו בטומאתם וכל. ימיהם יהיו בטהרה: פרשת אחרי מות וידבר ה' אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו. ויאמר ה' אל משה וגו'

הקשה בעלי כלי יקר למה חזר וכתב ויאמר ה' אל משה אחר שאמר כבר וידבר ה' וגו' ותירוצו ראה בספרו. והנה באתי במגילת ספר להוסיף על דבריו ולתת טוב טעם עוד על הכתוב בפסוק הזה. באמרי כי אמת שרצה הקב"ה להודיע היותו מדקדק ביותר בקרוביו. ועל כן אמר וידבר דבור קשה כלומר חזות קשה אגיד לך אחרי מות בני אהרן. ומהו זה ל בקרבתם לפני ה' וימותו. כי עזה כמות האהבה ולהיותם קרובי דקדקתי עמהם. (א) שכל הגדול מחבירו יותר מוכן ליום רעה כאשר ביום סגריר לא יכו אבני אלגביש אלא בניינים רמי הקומה. וזה למוד אצלך שגם עליך יחרה אפי אפילו כחוט השערה שככה עשיתי בבני אהרן שלקרבתם לפני ה' ולהיותם קרובי ומיודעי לכך וימותו. וזהו מה שרצה להזהיר למשה בפסוק הראשון. ומכאן ואילך צווי חדש. על כן חזר באמירה בפני עצמה ויאמר ה' אל משה ולא אמר וידבר כבראשונה. ד"א פירשו חז"ל שנכנסו שתויי יין למקדש. כי אמנם השינה דמיון המות והשכור שחטפתו שינה כאלו מת ועבר מן העולם. על כן אמר אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' אחר שמתו ונשתכרו. ד"א כדברי רבי אליעזר שהורו הלכה לפני משה רבן. וכל המורה הלכה בפני רבו הרי זה רוצה להתנשא עליו במעלה. וכאלו אמרו בפיהם שגם בהם דבר ה' הלכה זו יותר ממשה. א"כ דמו היותם שומעים קול ה' יותר ממשה ושיקדמו עליו במעלתם לפני ה'. לכן אמר בקרבתם לפני ה' וימותו לפי שרצו לקרב נפשם אל ה' יותר ממה שהיתה מעלתם רצוני שרצו לעבור מעלת משה. וימותו: ומפשעיהם לכל חטאתם. וכן כתוב את כל פשעיהם לכל חטאתם

כי הפשעים החמורים תשובה תולה וי"ה מכפר. ולא נחשדו ישראל על כל דבר פשע שיצא מתחת ידיהם בלילה ולא יעשו תשובה ביום. באופן כי עונם ומרדם אחר התשובה נהפך לחטאת קל עד כי יבוא יום הכפורים ויכפר גם עליו. על כן אמר הכתוב שיכפר היום ההוא המקודש לגמרי פשעיהם שבאו לכלל חטאת אחר תשובתם: וכפר הכהן אשר ימשח אותי וגו' עד ועד הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר

כוונת המאמר במדת הענוה. ושאין להיות בז לכהן הדיוט שעלה לגדולה כי אין לנו אלא שופט שבימינו. ואם נמשח לכהן גדול איש שפל ונבזה מ"מ ראוי לכבדו ולנשאו כאלו הוא אהרן בדורו. ולמדנו בזה שיש לשוטר ומושל להתערב עם הפחותים שבעם לפני המקום. כאשר עשה דוד באמרו (ש"ב ו') ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני. זהו למוד ילמדו ממנו כל הקהל ולא תרע עינם איש באחיו לבקש גדולות על חבירו בהיות לכל אחד מחשבת יתרון מעלה על בן גילו. אמר הכתוב שיכפר הכהן כאשר יהיה משוח יהיה מי שיהיה הואיל ומלא את ידו והושיעה לו ימינו לכהן