מלאכת מחשבת חלק א רכח

מעלות יבואו אלינו בגוון אדום. ואם בזוית יותר מחודד ירקרק או תכלת. ובהתקצרו יכהה עוד. וזהו אמרו ירקרקות או אדמדמות ומראיהן שפל מן הקיר. כי הדבר הנראה בזוית מחודדת יותר יטה אל גוון כאלו הוא שפל ומעונן. וראוי שיהיה בשטח כל גשם שנוי התפשטות העצמים לא ראי זה כראי זה בענין שתשתנה חזרת הניצוצות בזוית נבדל מזוית כפי השתנות התפשטות עצמי השטח העליונים. וזהו טעם לכל הגוונים זה הגשם לבן וזולתו שחור זה אדום וזה ירקרק כי נולד בשטח משונה מזולתו ועל כן המצא ימצא גוף בגוון אחד ואם יחלקו שטחיו כדרך האבני' יתהפך הגוון הראשון וישתנה גוון המים בשלג או בכפור וכן כל כיוצא בזה. הראיתיך בעיניך האופן שיקבלו עצמי שטח הגוף הנראה תנועת העצמים הזורחים שהוא כדמות קבלתם בעין האדם יתקבצו בתוכו אל נקודה. כי הנה כבר למעלה גזרנו אומר וקיימנו (ה) היות ראיית העין ע"י משולש יהיה נקודתו באישון בת עין ותושבתו בדבר הנראה. ועל הדבר הזה אין לערער אמת נכון הדבר. כי אלו היה בהפך כלומר שתהיה נקודת המשולש בדבר הנראה ותושבתו בעין יארע מזה שנראה יותר בנושא כאשר יתרחק ממנו מאשר יהיה קרוב מה שהוא נגד האמת. כי אולם כל שיתרחק הדבר מעינינו יתקטן יותר. הסתכל בצורת ה' יהיה בנקוד ה' תעין הרואה ויהיה ב"ד חור יעבור בתוכו ניצוץ הראייה וקו א"ג חור אחד כדמותו בכמות רחוק ממנו אם נראה יותר בנשוא שינתן חוצה להם בהביטנו דרך חור ב"ד מאם נשגיח דרך חור א"ג מבואר שהנקודה תיעשה בעין. כי אלו תהיה הנקודה בגשם הנראה נביט בו דרך חור א"נ יותר מדרך חור ב"ד וזה גלוי וידוע. ומצאנו היחס בדברים שיהיה כיחס מרחק הרואה מן החור אל מרחק החור מן הגשם הנראה כיחס אלכסון החור אל אלכסון הדבר הנראה כדברי קיפלירו"ס למוד ששי. כאשר עשה ביום הזה ענין גוף הזורח דרך חלון אל הקיר

במקום הזה הנה טוב מאד להודיע לבני אדם הדבר הנפלא נתקשו בו חז"ל במס' תמיד מדוע חמה במזרח הכל מסתכלים בה ובאמצע הרקיע אין מסתכלים בה כי ידענו דברת רבים היות הסבה (ו) אלכסון גסות האויר העב המתמצע לבין הכוכב ארוך יותר כאשר יהיה הכוכב במזרח או במערב מאשר יהיה באמצע הרקיע כל חצי אלכסון כדור הארץ. רצוני שיתמשך יותר האויר הגס השוכן סביב כדור הארץ מאצלנו אל הכוכב במזרח או במערב כל חצי אלכסון האדמה ממנו עד תחלת האויר הסובב מה שלא יארע כשהכוכב בחצי השמים שלא תעבור ראייתו באויר אלא בקו ישר מעינינו אל הכוכב וזה יודע בהשתכלות מעט. אמנם לפי דרכינו יתכן היטב בראיות גמורות אין למו מכשול. כי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר הנראה שיתקצר אל משולש? על מה זה יסגר מראהו ולא יגיע כדמותו בצלמו רחב כמות שהוא? ותשכיל את כל אלה בידענו כי הניצוץ העובר מאמצעי דק זך וצלול אל אמצעי גס יותר בקוים בלתי נצבים בהכרח יתעקם הניצוץ העובר ויטה אל מול הקו הנצב כאשר למדונו רבים ובפרט החכם קיפלירו"ס בלמודיו. (ז) ועל כי מכל גשם ישתרגו עצמים כמו שאמרנו עד הנה סביב סביב ילכו ובהתרחקם מן הגוף אשר ממנו יצאו ילכו ויתגרעו תמיד מגסותם. וזה יעשו כצורת גלגל סביב. בהכרח ראוי שעצמי גשם אחר אשר יעברו בתוכם להגיע אל עין הרואה יחדיו כמשפט הזה יתקרבו ויעקמו ניצוציהם עד שיתקבצו אל נקודה בהגיעם אל עינינו כדין הניצוץ העובר מאמצעי צלול אל גס ועב ממנו. ועתה לך בכחך זה. וכזה תדין על (ח) הכוכב הנראה בהיותו בחצי השמים בהכרח יגיעו אלינו קוי ניצוציו מתקרבים זה לזה עד שיבואו לעינינו אל נקודה. מה שלא יאונה אם נביט בו