מלאכת מחשבת חלק א רכד

הרעה מצויה (ב) וביותר האדם מוכן לפורענות כאשר הונף וכאשר הורם בשובע ההצלחות. על ככה נהגו אנשי מעשה הרואים את הנולד ביום חדוה לשבור ולנתוץ כלי לערבב השמחה בדבר מועט ויתנצלו מן הרעה נגד פניהם. כההוא דהוי בדיחי טובא אייתי כסא חיורתא ותבר קמייהו וההוא דשרי להו ווי לן דמיתנן שלא ישמחו בפה מלא באשר אז על הרוב היגון והאבל מצוי וקורותיו של איוב יוכיחו ויעקב ברוגזו של יוסף וישראל במצרים כמאמרם ז"ל (קהלת ב') לשחוק אמרתי מהולל מה מעורבב הוא השחוק ששחקה מדת הדין על אלישבע בת עמינדב שראתה ד' שמחות ביום אחד בעלה כ"ג יבמה מלך אחיה נשיא ושני בניה סגני כהונה. יצאו שרופים נהפכה שמחתה לאבל. בעבור זה כתוב (שם ז') ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה ויש שפירשו בו שכאשר אתה מצוי ביום טובה שקט ושאנן נכון שתראה ותציץ ליום רעה כי תמיד אחר הטוב המופלג קרוב יום אידם. ולא היו ימים טובים לישראל כימי ירבעם בן יואש וקרב זה אל זה גלות שומרון. ויהודה היו בשובע ההצלחות בימי חזקיהו ויאשיהו ואחריהם נחרב הבית. בימי שלמה עלה ישראל למעלה ומיד נקרעה מלכותו. ובצאת ישראל ממצרים היו המצריים ממלכה גדולה מתנשאת לכל הארץ על כי בא קיצם עת פקודתם להטבע בים סוף הגיד גם כן הדבר הזה הנביא באמרו (ירמי' מ"ו) עגלה יפיפיה מצרים על כי קרץ מצפין בא בא. וכן בבית שני הצליחו ישראל בימי הורודוס סוף וקץ למלכות ישראל. ועוד דברנו מזה בפרשת יתרו בפירוש לך רד ועלית. ונראית זו טענת חזקיהו אל ישעיהו כאשר אמר (ישעי' ל"ט) טוב הדבר ה' אשר דברת ויאמר כי יהיה שלום ואמת בימי. כי אמנם יקשה על דבריו א' אם ישעיה התנבא עליו רעה איך ענהו טוב דבר ה'? ב' אשר דברת מיותר? ג' במה שהוסיף לומר ויאמר שתי פעמים? ד' במשמעות המאמר כי יהיה שלום ואמת בימי שאם זו תפילה התפלל להי"ת שיתן לו שלום בימיו הל"ל אך שלום יהיה בימי ומלת כי תורה אמיתת הענין כי כן יהיה ל והדבר הוא כאשר אמרנו. חזקיה היה מושפע מן הטובות והפלאים מידי אביר יעקב על כן היה מתיירא לרעות המתרגשות ובאות פתאום. וכאשר ישעיהו ספר לו הרעות שתבאנה על זרעו בימי בניו הנה א"כ הובטח שבימיו לא יראה רע. זו היא כוונתו טוב דבר ה' אשר דברת הדבר אשר דברת לי בשם ה' לרעה טובה היא והטעם שזה סימן שבודאי יהיה שלום ואמת בימי שלא יהיה תמיד הרע כל כך בימי ובימי בני: ד"א העוני גלגל הוא החוזר בעולם ואין הקב"ה מעניש הצדיק ובניו כי אמנם אוכל הצדיק משלו ואם אין לפחות יאכל בנו בזכות אביו כמאמר הכתוב (תהלים ל"ז) לא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם שאי אפשר ששניהם תדבקם הרעה. לכן חזקיה עד הנה שמועות הבהילוהו צרות רבות ורעות ועתה הנביא יעד גלות ועוני לבניו א"כ בהכרח צריך שיהיו לו ימים טובים שלום ואמת בימיו מכאן ואילך שאי אפשר שאם ירע יגון לבניו ורעה תבוא אליהם כזאת וכזאת יאונה גם לצדיק בימיו

וידבר ה' אל משה ואל אהרן לאמר אליהם: דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה וגו'

אם כתוב דברו אל בני ישראל מה זה לאמר אלהם? עד שרש"י פירש לאמר לאלעזר ואיתמר. ולמה זה להם ולא מצוה אחרת ל ומדוע יאחר לאלעזר ואיתמר פרשת החיות ל ואומר אני כי הפסוק הראשון קשור עם מה שלפניו ואינו מן הענין של אחריו כי אם אל שעיר חטאת אשר שורף ויקצוף עליהם משה שלא