מלאכת מחשבת חלק א רכא

אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה וגו' תקריבו את קרבנכם

הואיל ועד עתה כל איש היה מביא תשובתו לה' בעצמו. ונפש החוטאת היא תקרב עד ה'. וכאשר צוה הי"ת על הקרבנות ושהפושע יקריב תמורתו נפש הבהמה. הנה היקל לחוטאים ולפושעים יפגיע שאדם אחר יקריב התשובה תמורתם והכהן יכפר על החוטא והוא ישב ובטל ולזה כיון הכתוב להגיד כי ישר דבר ה' באמרו אדם כי יקריב מכם וגו' רוצה לומר אדם אחר רצונו הכהן המשיח כי יקריב מכם ותמורתכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן יהיה נחשב בעיני כאלו הקרבתם אתם בעצמכם את קרבנכם. וז"ש תקריבו את קרבנכם אתם תקריבוהו בהקריב הכהן ואשר יתן הכהן לו יהיה: וכל קרבן מנחתך במלח תמלח וגו' על כל קרבנך תקריב מלח

סוף הפסוק טעם לראשיתו להקריב על מזבח ה' דבר ההגון ונהוג לשלחן בשר ודם כי לא ישימו על שלחן הדיוט זבח אין בו מלח. על כן צוה ה' וכל קרבן מנחתך במלח תמלח הואיל וגם על כל קרבנך ומאכל שלחנך תקריב מלח: אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם

פי' רש"י אשמת העם היא זו. והוא דבר תמוה מאד טוביה חטא וכו' והקב"ה יחטיא את הרב על לא יכפר לתלמיד ויאונה לצדיק כל און? והדבר הוא (א) כי המלך והשר אשר ימלוך על עם שיהיה על הרוב אם ירצה שמלכותו עליהם תתקיים עליו מוטל לרדוף מנהג וטבע עמו ובזה יאהבוהו כידוע בדברי הימים למלכי האומות. ולכן הי"ת צוה לשים מלך מקרב אחיך שיהיה טבעו כטבע עמו וילך בנימוסיהם ויבחר בדרכיהם ובעלילותיהם. וכן שאול (ש"א ט"ו) כי יראתי את העם ואשמע בקולם. וכן מצאנו בננוה חגרו שקים וחזרו בתשובה (יונה ג') ויגע הדבר אל המלך ננוה וגו' ורדף אחרי משל עמו. וא"כ על הרוב העם סבה לחטאת מלכם שאם יחטאו המה יצטרך לילך בדרכיהם. כמאמר שמואל (ש"א י"ב) והייתם גם אתה גם המלך וגו' אחר ה' אלהיכם. וזה למדנו הכתוב בבירור אם הכהן המשיח יחטא בודאי שיהיה סבה לזה העם אשר תחתיו ואשמת העם היא זו והם הביאוהו אלי פשעו

אם הכהן המשיח יחטא וגו'. ראוי לדקדק למה בכהן משיח כתוב אם לשון ספק וכן בחטאת הקהל אמנם בנשיא כתוב אשר נשיא יחטא לשון ודאי ושוב ביחיד החוטא כתוב ואם ל עוד שנוי אחר בהמה בכל עדת ישראל כתוב ונודעה החטאת אשר חטאו עליה ובנשיא כתוב או הודע אליו חטאתו וכן בנפש אחת. אבל בכהן משיח אין דבר מהודעה זו? וקרוב הטעם כי גלוי וידוע (ב) שברוב אדם יפשע אם נכנסה בו רוח גבוהה גאה וגאון המתייהר בגדולות ומתרומם. ואיש ענו ושפל ברך לא במהרה הוא חוטא. והנה כי כן יבורך גבר ירא ה' כהן המשיח תורה יבקשו מפיהו ואף שררותו אינו נוטל אלא בשם כהן משיח ולא בשם שופט נשיא או מלך על כן אמר אם הכהן המשיח יחטא הואיל ובקושי יאשם לאחת מאלה והוא ספק ספקא ואף אם יחטא בשוגג אין להרהר אחריו ביום כי ודאי יעשה תשובה אף אם לא הודע אליו חטאתו. ני אמנם יקריב קרבנו לדמיון (איוב א') על ספק אולי חטאו בניו ועמו צאן מרעיתו ולכן אמר אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב וגו' כאלו אמר והקריב וגו' אם הכהן המשיח יחטא שתמיד יקריב קרבנו על חטאות שבאולי יחטא