מלאכת מחשבת חלק א כב

מאד יתגדל שכר הנוצחו. מ"מ על זאת יתפלל כל חסיד שיולדו בניו במדות ממוצעות, כי לא כל אדם זוכה לעמוד בנסיון, מלחמה מסוכנת היא, יתרו ט"ו. היצר שבאדם אינו מכריח, אלא משתדל להטות לב האדם והוא ימשול בו. בראשית ס"ב. ראוי למחילה החוטא מכח יצרו הגובר עליו וכאשר עבר היצר יתנחם. אמנם אם אחר שהיצר חלף הלך לו יראה בעיניו שלא חטא בדבר גדול עונו מנשוא, כאלו יקיים פשעו ועוד יחטא אם יבוא לידו. תשא ח'. גדול פשע האיש ההולך ברצונו למצוא העון, וקל עונו כאשר החטא ימצאנו שלא ברצונו, בראשית ס"ג, מטית ד'. יצטרך יותר אל סיוע מי שהוא קל הדעת ומזומן לחטוא, מאיש השלם ונבין לבב. בראשית ס"ו. העמל והטורח באדם לרדוף אחרי מזונותיו המה לו סבה גדולה לפשוע ולחטוא, נח ל"ז. יבעיר מאד יצר לב אדם הצווי והמניעה בדבר. כי אם לא נאסר עליו לא התאוה תאוה בו. ויחי י"א, החשד אל איש בדבר שאין בו. יסיתנו לפעמים לעשות מה שלא חשב נשא א', מהאמונה

האמונה אינה בפעולות ולא בחושים אלא במחשבה שבלב ודבר שנקבלנו לאמיתי ואם לא יגזרנו השכל. כי אמנם דבר ילמדנו המופת לא לאמונה יחשב אלא לחכמה וידיעה. משפטים ט'. תשא ה'. באמונה לא יקדם ההשכלה והלמוד כדרך כל חכמה. כי האמונה עשייתה ושמירתה היא למודה ואין ראיה עליה. תבוא ד'. ראוי לכל אומה אף אם לא הגיע אליה דבר ה' כעמו ישראל. לקבוע לה אמונה לקבוץ המדיני. בהר ו'. לא ישא ה' פני איש אשר אין אמונה בו מכל וכל. בראשית ס"ה. האזינו י"ב. סוד האמונה לאהוב ה' לפי שהוא טוב ולא להיותו מטיב. בהעלותך ד'. על כי המון העם הסכל והעיקש לא יתפעל היטב בדמיונו בדבר שבשכל. ולא יעבוד אמונתו בלב שלם. על כן התחכמו כל בעלי הדתות בדברים המורגשים. יתנו בהם עיניהם ויכונו לבם אל האלהות. תשא ו'. כאשר נקבעה אמונה בלבנו אין להוסיף ולגרוע על פרטיה ותנאיה. כי התוכחה והחסרון בדבר תוליד מיעוט האמונה בו. ואתחנן א'. אמונת ה' המקובלת פעם אחת אין אדם רשאי להמיר אותה ולהחליפה באחרת כדמות קבלת עול מלך בשר ודם א"א לעזבו ולא יהיה בו חטא משפט מות על כן הגוים אשר באו בברית ולא הכירו את ה' אין מן הדין להכריחם לאמונתנו. נצבים א'. על כן הגוים העובדים עץ ואבן אין להם אשמה בזה והולכים ומצליחים. כי מכל מקום עובדים את ה' בדמיונם באמונת אבותיהם. וכוונתם רצויה. כי לא ידעו את משפט אלהי עולם. ובדרך הזה כל איש צדיק כשתהיה לו אמונה מה באמונתו יחיה וראוי לשכר. האזינו י"ג. האיש השלם אין ראוי שיעשה אמונתו כמעשיו אלא יפעול כאמונתו. משפטים יה אין להשיב בדבר האמונה לאמר שכלי אינו מאמין ושגגה היא. כי תחשב לו לאשמה. בראשית ס'.