מלאכת מחשבת חלק א כא

סכלות ובלבול הדעת לחשוב לדברי הפילוסופים שהנפש אינה בעלת השפשטות. ושהיא כלה בכל. וכלה בכל חלק מהגוף. שלח י"ח. בכל גשם וגשם שם ה' נפש מיוחדת אליו באיכות ובדמות במעלות נבדלות זו מזו. והיא רוח ספירי דקה מתנועעת במעלות ראויות. ותהיה לה התפשטות וצורה בדמות הגוף שתכנס בו. ונפש האדם יותר נכבדת מכלנה. שלח י"ט. הדבר להקרא רוחני די שיהיה לדקותו במצב שלא יוכלו לפגוע בו הדברים הגשמיים, ולא יזיזון אותו כל הדברים החמריים כי אם רוחני יותר ממנו רצוני דבר דק ומתנועע יותר מדקותו ומתנועתו אף אם תהיה לו התפשטות ויהיו לו חלקים., שלח כ'. הנפש תעמוד בדמותה בצלמה אחרי הפרדה מן הגוף נצחית ורוחנית ואין מכלים אם לא בריאה יברא ה' דקה ממנה להענישה ולפזרה כדמות מלאכי משחית. שלח כ"א. האזינו ו'. הנולד בעל מום ככה היתה נפשו טרם הכנסה בגופו. שלח כ"נ. עונותיו יוכלו להגשים ולהעבה נפש הרשע באופן יגעו בה רבים להשחיתה. ובהפך נפש הצדיק תצלל וידיקו מעשיו רוחו יותר ממה שהיה עד שובו כדמות מלאכי עליון. שלה כ"ב רוח אדם רע אם ישוט בארץ יתאוה לכנוס בגוף החיים לחבל ולהשחית. וגם לנוס ממוקשי מות העומדים עליו לכלותו. האזינו ז'. לא ניתוספה בינה לרוח איש רע אחרי צאתו מן הגוף ממה שקנה בחיים. ועל כן יקבל ההכרח בהשבעות ובדברים היה ירא מהם בהיותו חי האזינו ה'. העצמים הדקים יתערבו בדם. והדם מתפשט בכל הגוף דרך הוורידים ויניעו כל אבר ואבר. ואמנם העצמים יתנועעו מכח הנשואים החיצונים על הרוב. אחרי מות כ'. נשמת אדם תניע הרוחות. ולפעמים הנשואים החיצונים כאשר השכל לא יפעול. שם ג'. מהבחירה והרשות

עזב ה' הרשות והבחירה לאדם לעשות כרצונו ואין זה חסרון בכבודו. באשר זה חפצו. וארא ב'. יתחבר ה' במעשה בני אדם בקורקורסו"ס סימולטניאי"ס ולא שיכריח פעולותיהם. אלא משעבד עצמו אל רצון בני אדם. לך לך י"ד ט"ו. י"ט. מה שיעשה הי"ת להדריך חטאים בדרך. ולתת לפניהם דמות ותמונת עונשי הפושעים לבעבור יקחו מוסר. אינו מדרך המשפט אלא צדקה וחסד עם הבריות. וירא ז'. אעפ"י שיתן ה' הרשות לאדם. מ"מ כאשר יעלה במחשבתו שתיעשה פעולה. אם ידע שיעשנה האדם ברצונו. או בשלוח אליו מניע, מוטב ואם לאו יתפוש ההכרח להטותו בכח. בלק א'. המבקש דבר ויברח מדבר בידוע שיש לו דבר פנימה בחירה ורצון. נח כ'. הרשות והשגחת ה' הם שני דברים נפרדים ואין האחד נתלה בחבירו נח ה'. הבוחר ברעה והיא תבואהו אין לחמול עליו כאשר איש לא רדף אחריה. בא ב'. מהיצר טוב ורע

מזג האדם יניענו לעשות פעולותיו אם לא יתאזר להלחם נגדו. וזה יצר הטוב והרע הנאמר בדברי חז"ל. ואלולי המזג הנוטה לאחת מהמדות הרעות לא היה האדם ראוי לשכר או לעונש שופטים י"ב. יתרו י"ד. יחשב רע מחבירו מי שתאותו במדה רעה גדולה מתאות חבירו. ומי שתאותו למדה יותר רעה. ואף כי גם זה לטובה לו שכאשר יתגבר האדם על יצרו, כל זמן שהיצר גדול