מלאכת מחשבת חלק א ריב

הלכך בכל מקום אשר יזכיר אחד מחמשה הקניינים הללו. מצות שבת בצדו לידע ולהודיע בשלמי קיום העולם ובריאתו. בפ' בראשית בבריאת השמים והארץ נזכר שבת ויכלו השמים והארץ ויכל אלהים ביום השביעי להבין ולהורות כי המה קנין א' והשבת עדות על חדושם. בפרשת תשא כתוב כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות ויתן אל משה ככלותו וגו' ירצה תורה קנין אחד. בפרשת משפטי' וגר לא תלחץ וגו' מדבר באברהם אבינו גר בארץ כנען ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה ולהכניסו תחת כנפי השכינה סמוך לו ששת ימים וגו'. ובפרשת יתרו פנים בפני' דבר ה' עם ישראל לקנותם לו לעם סגולה שם נזכרה שבת. גם בזה במלאכת המשכן הזכיר שבת כי גם מקדש ה' קנין בעבורו נברא העולם והשבת אות על הבריאה כאשר אמרנו. או ירמוז אל מה שכתבו בראשית בשביל ישראל שנקראו ראשית בשביל התורה בזכות משה בזכות מעשר ובכורים שנקרא ראשית. ועל פי הדברים האלו נזכר שבת בכל המקומות שבחרו להזכיר סבות בריאת העולם. כי הנה בפ' בראשית חוייב להביא ספור הבריאה ולא ניתן לידרש. ובפרשת משפטים כתוב ראשית בכורי אדמתך שלש רגלים תחוג וגו' שלש פעמים בשנה וגו' ימי הבאת בכורים ומעשר שני לירושלים. בפרשת תשא בשביל התורה כאמור. בפרשת יתרו בשביל ישראל. ובפרשת ויקהל במשכן משכן העדות אשר פוקד על פי משה. אמנם מה שכתוב עוד (ויקרא י"ט) איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו מלבד מה שפירשנו בו בפרשת בראשית עוד הובא לטעם למה נירא מאבינו ומאמנו? (א) כי אם לא היינו עושים זכר לראשיתנו ולא היינו נוהגים כבוד במי שהיה סבה לחיותנו היינו מקצצים בנטיעת אמונת החדוש. ועכשו נעשה יקר וגדולה להורינו שקדמונו ונודה בזה שיש בעולם מי שהולידונו והעמידונו על רגלינו. יצא מזה ק"ו שראוי לנהוג כבוד למי שבראנו ושבהכרח אל אחד בראנו וברא כל חי מלוא כל הארץ. על כן אמר איש אמו ואביו תיראו ונוציא מזה שאת שבתותי תשמורו ותודו על חדוש העולם המורה עליו יום השבת: כל העושה בו מלאכה יומת: לא תבערו אש בכל מושבתיכם ביום השבת

אמרו ז"ל הבערה ללאו או לחלק יצאת ואעפ"כ צריכין אנו גם לצאת ידי פשוטו של מקרא. זאת ועוד אחרת למה הקפידה תורה על הבערה לאוסרו כדין אב מלאכה? ונוסף גם הוא שנשנה כאן בראש וראשון? ואין בו עמל ולהג הרבה עד שאין לו דמות מלאכה כלל? אולם אמת הדבר ובינה לו במראה ככתוב בס' המחקר כי תנועת האש היא תנועה רבה ועצומה אין כמוה תחת השמש וכל דבר שיקבל תנועתו ויתנועע כמוהו ישוב להיות אש וכבר דברנו מזה בפרשת בראשית. והנה קרא ה' לשבת מנוחה בו ינוחו יגיעי כח מתנועתם וממלאכתם. על אחת כמה וכמה שלא יבעירו אש ולא יסבבו נענוע חזק בעצמיו בתנועתו הגדולה שבתנועות כי רבה היא. לכן בזה הבערה יצאת להגיד לנו כדבר הזה באסור איסר תנועת המלאכות שההבער תנועה עצומה ודין הוא לאוסרה בראשונה ויד כל שאר מלאכות באחרונה: קחו מאתכם תרומה לה' כל נדיב לבו יביאה את תרומת ה'

צריך יישוב על הכתוב תרומה לה' ואח"כ תרומת ה'? ומה שאמר יביאה את תרומת שלא כדקדוק הנכון? אם לא שידבר בשתי תרומות אחת חובה