מלאכת מחשבת חלק א כ

הכרח בלתי שלם שיניענו במקרים ויביאנו לפעול ברצונו. ולא יתפוש ה' ההכרח הראשון. אם לא כאשר ידע שלא יפעול האדם בהכרח השני הבלתי שלם. כי לא יעשה ה' דבר לאין צורך. שלח ז'. לפעמים יבחר ה' בהכרח בלתי שלם אף כי ידע שעכ"ז האיש יעשה או לא יעשה הפעולה הנבחרת. להוסיף שכר או עונש אל הפועל וזה הוא נקרא ניסיון. שלח ח'. מתואריו

מדות ותוארי ה' אינם נפרדים מעצמותו. נח ט'. שם השם יתברך המורה על עצמותו הוא עצמו. ואין הבדל ביניהם לומר שהוא תואר נוסף עליו ויכול להפרד ממנו וארא א'. מה שהוא גנאי וחסרון בו יתברך גם כן הוא דופי לומר שיוכל להיות בו וילך ו'. במהות השי"ת והשאלת התוארים אליו נכון להשים יד לפה. ולא לחייב או לשלול ממנו שום דבר. כי אין שכלינו כדאי לחקירה כזאת עד שנוכל לומר זה נאה בחוק ה'. וזה אינו נאה. ברכה א'. מהמלאכים והרוחות

הפעולה בחושים לא תתכן בשכלים הנבדלים אלא דרך השאלה. וירא ב'. די לעצם שיקרא רוחני כאשר יגיע למדרגת הדקות עד שלא יוכלו לפעול בו דברים גשמיים. ואין מניעה שימצאו רוחות ושדים בזה האופן. האזינו ג'. השדים מתנועעים מעצמם אל הרע ולא אל הטוב. והמלאכים אל הטוב ולא אל הרע. וכלם ראויים לשכר ולעונש בסוג פעולותיהם. האזינו ה'. השדים והרוחות ידעו המאורעות שעברו יותר ממנו. וגם מה שראוי להיות בקרוב. כי ישמעו או יראו בלכתם משוט בארץ ומתהלך בה. ויגידו זה לזה מכח הכרח השבועה והנשבע יגידנו אל האדם המשביע. האזינו ט'. האיש השלם רשאי לזכך נפשו ולהדק עצמיה עד היותה כמלאך עליון בצאתה מן החומר. ותהיה תאותה להיטיב תמיד כמנהגה, ובהפך הרשע ילכלך נשמתו ותתעבה. ואחרי מותו תתהוה רוח רע ישאף להשחית לחבל כהרגלו. ובדרך הזה הרוחות פרים ורבים, האזינו ו'. אין המנע שיוכלו הרוחות ההם ליפסד ולקבל חלוקה כנפש האדם רע שיפסידוה רוחות דקים ממנה וימותו. אמנם במלאכי אלהים זכים וקלים אינה היא המדה. האזינו י'. אי אפשר להכריח אדון העולם לפנות אלינו כפי צרכנו בכח השבעת שמותיו הקדושים. ואם הפעולה אפשריית מ"מ הדבר מבהיל מאוד והדעת לא תסבלנו שתהיה הצורה מכרחת יוצרה לעשות כרצונה. וזה בכלל נושא שם ה' לשוא. יתרו ח'. האוחזים את העינים ופועלים ע"י שדים מעולם לא תצא מתחת ידם דבר מתוקן. כי כחם להרע ולהטיב לא ידעו שמות ז', מהנפש

הנחות הפילוסופים בענין הנפש הנה רעות וחטאות אל האמונה. ושדופות קדים אל הטענה שהיא נצחית, שלח י"ו. המאמין בחומר וצורה א"א שתתיישב בשכלו השארות הנפש. ושהצורה שהיא הכנה תוכל להתקיים בלי הנושא. שלח י"ז.