מלאכת מחשבת חלק א רז

אליו יפנו בחושיהם ויתאמצו באמונתם כאשר נכתוב בפ' וילך. לכך חשבה החכמה האלהית לרפאות טעות ושגגת ההמון בזה. הואיל ואי אפשר לתת להם דבר צורה כל פסל וכל תמונה להתפעל בדמיונם ולא יטעו בהם אחרי כן לעבדם לאלילים כאשר בדור אנוש. לפיכך פעל ועשה ארון הקדש ונתן בתוכו לוחות האבן מעשה ידיו אין בהם תמונת כל סמל אלא כתיבת התורה והחוקים יראו תמיד המון קהל העם ויתפעלו מקדושתם כאלו לנגד עיניהם אמצעי לקבל שפע העליון ותמיד שוכן בתוכם ולא נפיק מינייהו חורבא. כי לא ישעו לעבוד אבן אין בו צורה ולא נחשדו ישראל על ככה, הכה שמעת הדבר על בוריו מדוע אמרו עשה לנו אלהים ומה היתה כוונתם. אולם אהרן בשמעו הדבר והבין שהיו חוזרים לסורם לקבל עליהם צורה בחגורת המזלות וחפצם אל טלה שהוא ראשון בעבודת המצריים. עשה להם עגל שהוא ממוצע בצורתו בין צורת טלה לצורת שור כאלו יראם בתמונה אחת שתי התמונות. והיתה ערמתו בזה שלא לעשות להם דמות כוכב אחד או צורה אחת מן התמונות לבדה כדי שלא יטעו אחריה. אבל בתתו להם דבר אין צלמו כדמותו בשמים ועוד שהוא רומז אל שתי התמונות כמו שאמרנו הנה תהיה להם תשובתם בצדה לאמר איכה יהיה אלוה דבר שאינו בשמים והמורה שתי התמונות ויהיו אם כן שני אלוהות תאומי' ואל מי מהם צריך לעבוד? הנה התחכם אהרן למחות בידם במה שהיה אפשר לו באותה שעה ועם כל זה לא הועילה תקנתו כי אולם קבלוהו עליהם לאמצעי ולא איכפת להם אם יורה על שתי התמונות כי אדרבא זה דרכם כסל למו לאמר אלה אלהיך ישראל אשר העלוך כלומר הודו שהית' הוציאם ממצרי' אבל הוצרך לאמצעיים כל כוכבי השמים כאשר עד היום יאמינו חושבי מחשבות הוברי השמים וכסיליהם שיפעול ה' בנו בכח הגרמים השמימיים ככה המה חשבו שבכח שניהם יצאו ממצרים הואיל ומה שלא יכול להעשות אלא בשנים אין אחד מהם נקרא פועל שלם וכן כוונו חז"ל אלמלא וי"ו שבהעלוך נתחייבו ישראל כלייה. על כן הית' אמר ראיתי את העם הזה והנה עם קשה עורף הוא רצונו קיימים במחשבותיהם ועוד כסילים באולתם ראשונה ומקשים עורף לומר כי יש דבר חוצץ ביני ובינם. ולפי זה לא היה פשע ישראל כל כך גדול מנשוא בעיני משה כאשר לא כפרו בהית' אלא בדבר האמצעיים ושתפו שם שמים בדבר אחר. ולכן אמר למה ה' יחרה אפך בעמך ותהיה הסבה לפי שהוצאתם אתה בעצמך מארץ מצרים והמה חשבו זה ע"י כוכבים ומזלות אין זה כ"כ פשע חמור שתענישם עונש כזה על ככה. וכן בהתפללו אנא חטא העם הזה חטאה גדולה נאמרו דברי משה לצחוק כאדם המקטין הדבר באמרו הנה באמת חטא העם חטאה גדולה. דרך תימה זאת היא חטאה גדולה? ! כי אלה הצאן מה עשו? ויעשו להם אלהי זהב. פירוש עשו המה בידם לתועלתם אלהי זהב. כי יהיה סכלות ופתייות לחשוב שיעשו המה בעצמם אלוה זהב להאמין בו! אין זה כ"א פעולה לקבלה לאמצעי ולהתפעל בהסתכלותם בו כאשר חשבו וא"כ חטאו חטא קל. אולם ה' יתברך היודע כי מזה ימשך שיעבדוהו כאשר אמת היה אמר לו עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו וזה החילם לעבוד ע"ז ומאחר שהשתחוו לו עשוהו אלוה. ואיך אם כן יאמרו אלה אלהיך וגו' אמצעי לבד אם זבחו לו והשתחוו לו אכן לשקר ישבעו?:

ד"א חטאה גדולה. אמת שאינו פשע הואיל ולא כפרו בהית' אלא חטאת שהוא השתוף. אבל בגדר החטאות היה הגדול כי הוא יביאם לעבוד ע"ז ולעשות פשע והמרד החמור. ויש סמוך לפירוש הראשון במדרש דאר"י בשעה שעשו ישראל אותו מעשה בקש לכלות שונאיהם. אמר משה העגל הזה