מלאכת מחשבת חלק א רה

משה ככלותו וגו' לוחות העדות וגו' ומה ישמיענו בעדות זה ל וכן לוחות האבן שאין טעם כאן שיביא אם הם של אבן או עץ וכבר אמרו במקום אחר? ח' גם מה שהוסיף כתובים באצבע אלהים ללא צורך במקום הזה מלבד כי איך יצוייר בה' אצבע ושהוא באצבע כתבם וברוח פיו יברא שמים וארץ וכל צבאם? ! ט' באמרם קום עשה לנו אלהים כי מאין נכנס רוח עועים ושטות בישראל עם חכם ונבון שיאבו לעשות אלהים לחפצם בורא שמים ונוטיהם? י' למה לא נתנו בקולם לאמר תן לנו אלהים או למד לנו כי איך אפשר שבן אדם עץ השדה יעשה אלוה בידו? י"א במלת לנו שנראית מיותרת ל וכן בהתפלל משה אל ה' אמר אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב מלת להם צריכה יישוב? י"ב על הפלגת דבריהם כי זה משה האיש שאין אלו אלא דברי תוהו ולשוא בידענו שמשה היה איש ולא אל? י"ג בכוונת אהרן לצור צורת עגל ולא צורת דבר אחר ולא צורת איש או כוכב ודבר אחר משובח מתבנית שור אוכל עשב? י"ד בתפילת משה אל ה' אנא חטא העם הזה חטאה גדולה מה היתה סברתו להגדיל הפשע בזמן שהיה לו להקטינו? ט"ו שאם ראה והתקין להגדיל עון העם היה לו לפרשו בלשון פשע ומרי ולא בלשון חטאה שהוא הקל שבפשעי האדם והעגל שעשו הוא עון פלילי ולא חטאה? י"ו מה יתרון למשה לומר ויעשו להם אלהי זהב הואיל וכל עונם לא הי' בסבת עשיית העגל אלא שהשתחוו לו ויזבחו לו כי אמנם עשיית העגל שלא להשתחוות לו ולעבדו אין כל כך מן הפשע בדבר? ואולם בעל מעשה ה' תירץ על ראשון ראשון שישראל חשבו כי משה לא הוציאם ממצרים מרצון האל אלא מעצמו שמיהר את הקץ כנראה מדבריו. ומה שאמר (לעיל ד') ויאמן העם וישמעו כי פקד וגו' שפקדם ולא שרצה עכשיו להוציאם ככתוב בספרו. ואמנם יקשה מה שאמר להם אהרן את כל הדברים אשר דבר ה' אל משה שהמה מה שנאמרו לו בסנה המעידים כי שלחו ה' להוציאם תכף ומיד ואין ספק שמשה ואהרן לישראל הכל הגידו לא כחדו ואיך א"כ נאמר עליהם ויאמן העם ובראותם המכות ובפרט מכת בכורות ומצות ה' בדם פסח ודבר נא באזני העם וישאלו וגו' איך יחשבו שלא בא קץ הגאולה מאת ה'? הלכך אחוה דעי אף אני ביישוב הספקות הנזכרים. ונזכיר אשר הצענו עד הנה במקומות ובפרט בפרשת ואתחנן. כי חשבו ישראל תמיד שה' יתברך יפעול כל הניסים ויעשו מעשיו בעולם השפל באמצעות דבר מהדברים. והטעם בעיניהם שאי אפשר לצרף אלהים נורא ונשגב עם בני אדם קרוצי חומר עפר ואפר אם לא יתמצע בין פעולתו לקבלתנן איזה אמצעי משותף מחומר ומאלהות. כאשר נשגיח בברואי מעלה ומטה אשר בין כלם נברא אמצעי וכל אחד מתווך בין קצות חביריו כידוע. וזה הדעת המשובש היה מפורסם בזמניהם בין האומות ועדיין בין חכמי המחקר יש מי שיאמין זה. גם עתה כדבריהם כן חשבו שלא יוכל אלוה לפעול בתחתונים ולא ימשך שפע הית' עלינו אם לא באמצעות הכוכבים אשר חמרם משתתף בין רוח ה' הזך והנקי לחמרנו העכור והגס. ולא יעשה ה' אלהים דבר בנו בכבודו ובעצמו מבלי אמצעי. כי כן לומדו במצרים העובדים למזל טלה שהוא הראשון שבחגורה יאמינוהו לאמצעי בינם לבין אלהיהם. עד שכיוון השם יתברך באומרו (שם י"ב) ועברתי בארץ מצרים וגו' ודרשו אני ולא מלאך להעמיק ולחזק בלב ישראל אמונה אחרת נגד מחשבת ואמונת המצרים ואל ישעו בדברי שקר. ואולם ישראל האמינוה בלב שלם על ים סוף דכתיב (שם י"ד) וירא ישראל את היד הגדולה וגו' ויאמינו