מלאכת מחשבת חלק א קצט

ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. ככל אשר אני מראה אותך וגו' וכן תעשו

יש להפליא מאד שלא אמר ועשו לי משכן ומאן דכר שמיה דמקדש הכא העשוי בימי שלמה ל ועוד יקשה שלא התחיל הפרשה בזה באמור בתחילה צווי המשכן ואחר כך מה יקחו לתרומתו ולעשיית חלקיו? גם מה שאמר ככל אשר אני מראה אותך והוא דבר נשנה ומכופל בכל כלי וכלי בפרט ובכל מעשה כתוב כאשר הראית בהר וגו'? גם יראה בלתי צריך מאמר וכן תעשו עד שדרשו בו חז"ל וכן תעשו לדורות וצריך הבנה מי צוה לדרוש כאלה מה שלא נזכר בכתוב? עוד הלשון מגומגם והיה נכון שיאמר המשכן וכליו כתבנית אשר אתה מראה כי המשכן נצטרך להתדמות אל תבנית הדבר הנראה ולא הנראה אל תבנית המשכן? אולם אין זה כי אם מודעא רבא שהכתוב מדבר במקדש בית עולמים. וזה הביאם ז"ל לדרוש וכן תעשו לדורות באמור הכתוב ועשו לי מקדש ולא אמר משכן. כי הנה גלוי לפניו שיעשו מקדש לדורות לשכון שמו שם לעולם ומשכן הזה היה למקדש מעט דמיון ודוגמא למה שיבנה שלמה. ורצה הקב"ה להודיענו כי זהו משכן לא לשכינתו עד עולם אלא תמונה לנגד עינינו אל בית המקדש בית זבול שיבנה בבואם אל המנוחה ואל הנחלה ולכן היה מן ההכרח שיעשוהו דומה בדומה וכמצות ה' כזה ראה וקדש. ז"ש ויקחו לי תרומה וגו' לעשות משכן. כי אמנם ועשו לי מקדש יבוא זמן שתעשו לי מקדש בית עולמים ושכנתי בתוכו לעולם והוא יהיה כתבנית המשכן אשר אני מראה אותך וכן תעשו לדורות לעשות מקדש בצלם ובדמות המשכן הזה ולא תפנו ימין ושמאל: ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה ואל הארון תתן את העדות

יש ליישב למה הביא גם בזה לוחות העדות וכבר נכפלו למעלה בפרשה הזאת ונתת אל הארון את העדות? והדבר כמאמר חז"ל שזהב הכפרת מכפר על מעשה העגל. וידענו שמשה שבר את הלוחות כאשר ראה את העגל ומחולות והודו לו מן השמים. על כן אין ראוי שיתנו הלוחות לישראל אם לא בעדות שנתכפר להם עון העגל כמו שאמרו משכן העדות שהוא עדות שהקדוש ברוך הוא כפר על העגל. וכן אמר הכתוב ונתת את הכפרת על הארון העשוי מזהב המכפר על מעשה העגל ואז ואל הארון תתן את העדות שזהב הכפרת יהיה עדות שה' יתברך כפר על מעשה העגל וראוי להניח הלוחות בתוכו לישראל

אשר אתה מראה בהר. כתוב לשון הוה במנורה ובמשכן לשעבר אשר הראית בהר ובמזבח כאשר הראה אותך בהר כן יעשו גם זה עבר ואמנם הוסיף כן יעשו? והטעם כי כתוב למעלה (כ"ד) ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו וגו' ראו המשכן הדום רגלי הי"ת ככתוב (איכה ב') ולא זכר הדום רגליו ביום אפו. ואע"פ שראו המשכן ומסתמא גם כל כליו מ"מ נתקשה משה במנורה שלא הבין אופן פעולתה עד שהראה לו ה' יתברך אופן פעולתה באמרו וזה מעשה המנורה. ואולם שלש מדרגות במלאכות. יש מלאכה קשה ביותר עד שיוכרח האדם לראות הפעולה עצמה להבין איך יפעלנה ובלמוד לבדו בלי מעשה לא ישכיל. ויש מלאכה די לו לאדם לראות הכלי עשוי וידע לעשות בדמותו בצלמו מבלי שיצטרך לראות אופן העשייה בפועל. ויש עבודה קלה שיעשנה האדם בלמוד לבד מבלי שיצטרך לראות הדבר העשוי מכל וכל. כמלאכה הראשונה היתה המנורה שאע"פ שראה אותה משה עשוייה הוכרח להשגיח פעולתה מקשה אחת להבין לכך נאמר בה אשר אתה מראה לשון הוה כלומר עתה רואה אתה ומסתכל בעשייתה.