מלאכת מחשבת חלק א קצח

וראוי לפי דעתנו ענו נעשה ונשמע כלומר נעשה אותם תחילה וכאשר הביאונום אל הפועל נשמעם כי ישובו לנו לטבע תאוה לעינים ולהשכיל: ד"א נעשה ונשמע לפי שלמעלה ספר להם משה דברי ה' והמה ענו לו נעשה ואין להם לומר נשמע כי כבר שמעום ממשה. אולם בזה שרצה לקרות בפניהם שנית את הדברים קפצו ואמרו נעשה ונשמע ולא רצו לשמוע הקריאה כי רצו ללמדם בעשיית המצות לבל יסורו מהם: ד"א נעשה ונשמע כי יש דברים אינם בכלל העשייה אלא תלויים בדעת ובמחשבה (ט) כמו האמונה אשר לא יאות בה מעשה אלא תלוייה בשכל. על כן אמרו נעשה הדברים התלויים בעשייה ונשמע אל האמונה. ולא עוד אלא שנעשה הדברים בלי כוונת אמונה כי האמונה אמנם היא דבר שנקבלנו לאמת אע"פ שלא יגזרנו השכל ודבר שיגזרנו השכל אינו אמונה אלא חכמה וידיעה אמיתית. וזהו אמרם תחילה נעשה שהיא קבלת הדברים ואחר כך ונשמע רצונם האמונה. ד"א הנה (י) לאיש השלם לפעול במעשיו כדמיון אמונתו ולא יעשה אמונתו כמעשיו ז"ש נעשה ואחר כך נשמע כלומר נפעול כאמונתנו ולא בהפך: פרשת תרומה ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי וזאת התרומה וגו'

יש לך (א) אדם תם וישר במה שבינו למקום והוא פרוש נקפי שייף עייל שייף נפיק ירוץ גדוד אל מקום התפלה ועל כל פ' כריעה וקידה חמש מאות. אמנם אם ניתנהו בכור הרדפת הממון לא יעמוד בניסיון וצדקותיו לא תזכרנה כאשר תנסנו בכיסו. על כן אם הי"ת ישאל מאת העם עשיות מצוה והצנע לכת יען אין הוצאה בהם וליכא דררא דממונא ימצא בנקל מי שיעבדנו. כאשר אמר מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי כלומר תרומתי שהיא לי ירצה עשות מצותי מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו אותם. אולם וזאת התרומה אשר תקחו מאתם שתהיו מוכרחים ליקח מאתם בחזקה זהב וכסף ונחושת כי לא יעמדו בנסיון ודבר השייך בכיסם לא יתנו ברצון. ד"א כי כל איש נדיב הנותן לצדקה לכבוד ה' בעין יפה יחשוב כאלו כבר נתונים נתונים המה לו כי ממנו הכל ואין עיניו צרים לאמר למה אתן את שלי לעני זה ולקחתי את לחמי ונתתי לאיש אשר לא ידעתי? אבל הכילי בהפך גם כשיתן עינו צרה במתנת ידו וידמה לו כאלו העני גוזל את ביתו. זהו הנאמר למשה דבר אל בני ישראל בכלל שיקחו לי תרומה ובני ישראל בכללם הם זרע ברך ה' יתנו לי בעין יפה כאלו לוקחים משל אחרים ולא משלהם. ואח"כ פרט באמרו שאולי בעם הזה ימצאו טובים ורעים. מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי מדבר באנשים יראי ה' שיתנוה בכל לבבם ויהיה בעיניהם כאלו תרומתי נטלתי ולא תרומתם. אבל איש צר עין וקמצן יתן אותה נגד רצונו וזאת התרומה אשר תקחו מאתם ויאמרו שמאתם לקחתיה ושלהם נטלתי ד"א כי איש טוב וישר לפני האלהים בנקל יכריחוהו לכל אשר יחפוצו. אבל הרשע יעיז פניו יחרוק בשיניו לא יאבה שמוע. כאשר נביט בוגדים כל היום יגזלו דל ואביון כבלע רשע צדיק ממנו. וז"ש ויקחו לי תרומה וצריכים לשאול בלשון רכה מאתם. אבל מאת כל איש אשר ידבנו לבו צדיק וישר נדיב לב תקחו את תרומתי בלי שאלה שודאי לא ימנעו ולא יערערו: