מלאכת מחשבת חלק א קצז

על שאר העם. אבל לא כמעלת משה ע"ה אשר אין לה דמות וערך למדרגתם באופן שהעם יבינו במדרגה פחותה המכונה בלשון עלייה והכהנים בלשון נגישה היותר נכבדת ממעלת העם ומרע"ה במעלה שאין לה כנוי אלא אצל הי"ת וקרוב לבוראו והיא מעלה יותר שלימה מנגישה. וידענו גם כן שכל הכבוד והגדולה למשה בשביל ישראל כאמרם ז"ל [על] (לקמן ל"ב) לך רד כי שחת עמך. וכשהעם בני ישראל חכמים ונבונים ביותר יונח השפע על משה. ואם ביחד יבערו ויכסלו המה גם למשה יסתתמו מעינות החכמה וירד מגדולתו. לכן הי"ת קרא למשה אל ראש ההר מקום שכינתו למעלת העיון וההשתכלות העליונה ובזה ניתן רשות למשכילי הרבים הזקנים שקנו חכמה להשתכל, בלשון נגישה אמנם פחותה ממשה ואל שאר העם בעלייה פחותה מהזקנים. וכן אמר העד בעם פן יהרסו אל ה' לראות יותר מכדי צרכם ולא אמר לעלות כי כבר הותרה אליהם העלייה כמו שאמרנו. וגם הכהנים הנגשים אל ה' שהיא מעלה יותר נכבדת מעם הארץ יתקדשו עצמם במותר להם ואל יהרסו אל מה שלא ניתן להם רשות רצוני למעלת משה. לכן לא אמר בכהנים אל יהרסו לראות כי כבר הותרה להם גם הנגישה. אולם מרע"ה ראה והתבונן בשכלו שאין עם הארץ כדאי אפילו למעלה הפחותה ולכן אמר לא יוכל העם לעלות אל הר סיני וגו'. ועל פי דבריו השיבו הי"ת אם כן שהעם נבזים ושפלים הם לך רד מגדולתך חזור לאחוריך וגם אתה ואהרן לא תבואו לפני אלא במעלת העם הקטנה ירצה בעלייה. ועלית אתה ואהרן עמך. וא"כ בהכרח הכהנים והעם אל יהרסו לעלות אל ה' וגם העלייה לא הותרה להם וכ"ש ההגשה. כזה וכזה אמר. ואל משה אמר עלה אל ה' וגו' במדרגה הראשונה והכינו עצמכם בזה. וזהו אמרו והשתחויתם מרחוק ירצה מן המעלה המרוחקת והקטנה ועלה אל ה' במחשבה אל האלהים ואחר כך ונגש משה לבדו למעלה יותר נכבדת והכהנים לא יגשו אלא יתעכבו במדרגת העלייה השפלה ובהכרח צריך שהעם לא יעלו ולא ישתכלו אפילו בלשון עלייה עד יעבור זעם. ויהא רעוא שיכנס משה לפנים. והכהנים יגשו. והעם יעלו: ויבא משה ויספר לעם את כל דברי ה' ואת כל המשפטים ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר ה' נעשה

פירש רש"י ואת כל המשפטים שבע מצות בני נח. ולמטה כתוב ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע ופירש שם רש"י מבראשית ועד מתן תורה. וצריך לדעת ההבדל שבין פסוק ראשון לשני המכריח רש"י לפרש פירושים שונים ל ולמה באמת בראשון אמרו נעשה לבד ובשני נעשה ונשמע ל אמנם בין תבין (ח) כי המצות הטבעיות כמו ז' מצות בני נח גם בלתי צוואת הי"ת עליהם היה מן הדין לקיימם להיישרת סדר האנושי ואיש את רעהו חיים לא יבלעו והשכל יגזור עשייתם. משא"כ בשאר המצות כגון מצות מילה שבת כלאים ודומיהם שהוא ספר הברית כי השכל לא יכריח פעולתם ואעפ"כ אם נלמדם כהוגן ונתעסק בהם יבואו לנו לטבע ונמצאם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת. אמנם נצטרך להוציאם מן הכח אל הפועל להתרגל בעבודתם ואו ייטיבו בעינינו כלם כאחד טובים. הלכך בכתוב הראשון המדבר במצות הטבע שבע מצות בני נח רצוני המשפטים שהשכל ישפוט פעולתם ענו ישראל נעשה כי הוכשרו בעיניהם לקיום המדינות וההנהגה. אבל אל ספר הברית שיש בכללם דברים אשר לשמע אוזן יחשבם השומע לדברים בטלים ועל כלם אין טעם מספיק