מלאכת מחשבת חלק א קצה

אם כסף תלוה את עמי את העני עמך

ראוי להשיב על הכפל? גם מה שתפש לשון עמי ולא אמר את האביון ואת הדל? ועוד לשון אם רשות שמשמעו אם ירצה ל ומה שאמר עמך כי אם לא יהיה עמו ס"ד לא ילונו? מבלי מה שדרשו חז"ל על זה. יש לפרש על פי מאמרם ז"ל המבזבז אל יבזבז יותר מחומש שלא יצטרך לבריות (ד) ומסתמא המלוה מעותיו לכל מי שישאל יבוא לידי עניות. לכן אם כסף תלוה את עמי לכל העם למקטן ועד גדול סוף סוף שתצטרך לבריות את העני עמך הדלות תמצאך. ד"א למדנו מדת ההסתפקות. ותמיד (ה) ידמה האדם בעיניו שאינו אוכל משלו אלא משלחן גבוה על צד החסד ואם יש לו נכסים אינם אלא פקדון מאדון הכל והוא זוכה בהם עתה מן ההפקר וכן אמרו חז"ל יהי ביתך פתוח לרוחה ויהיו עניים בני ביתך כי יקשה במאמר על שלא אמר בפשיטות ותן אוכל לעניים? אלא שרצונו כאשר אמרנו יהי ביתך פתוח כלומר יהיה דומה בעיניך שביתך אינו שלך אלא פתוח והפקר והעניים האוכלים יהי בני ביתך ירצה שבני ביתך יהיו הם העניים כזוכים מן ההפקר ולא משלהם. על כן בזה כתב אם אל תלוה את עמי ותהיה גומל חסדים לכל ורחמן יהיה העני עמך ודומה לך כאלו גם אתה העני ובצרתם לך צר. והר"ר גרשם בני ז"ל פירש לפי שהנותן צדקה לעני לא יתננה לו בפרהסיא שלא לביישו אמנם בתורת הלואה לא יבוש ולא יכלם ויוכל ליתן לו בפני כל. לכך אם כסף תלוה את עמי תוכל ליתנו לפני עמי בפרסום. אבל העני עמך. והצדקה תעשינה במתן בסתר בינו לבין עצמך ולא תשמע בין החיים: אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאור

כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו עול מלכות וכל הפורק ממנו עול תורה נותנין עליו עול מלכות באופן שיתקצף במלכו על כי הרע לו במסים וארנוניות. וזה הביאו כי לא קבל עליו מלכות שמים. זהו כוונת הכתוב אלהים לא תקלל וקבל מלכותו עליך ואני מבשר ואומר שנשיא בעמך לא תאור לא תצטרך לקלל הנשיא שהכביד את עולך. וילמדנו בזה תועלת להנהגת האדם כי אמנם (ו) קבלת עול אדם עליו הוא דרך ישר לפני איש לקבלת אח"כ עול מלכות שמים כי ינהיג שרירות לב האדם וערפו הקשה להשתעבד ולקבל עליו אדונים: וחדלת מעזוב לו עזוב תעזוב עמו

פירוש תחדל מלעזבנו אלא עזור אותו לטעון. אבל אם האדון הוא עוזב ממונו ואינו רוצה לטעון עמך אינך צריך לטענו לבדך ואז תוכל לעזבו גם אתה ועזוב תעזוב עמו כלומר עזבנו גם אתה אם הוא עליך יעזוב חילו: לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא

לפי שיש בני אדם קטני אמנה (ץ) ילכו אחרי ההבל ינחשו ויעוננו לומר לא אקח לי לאשה אשה שמת בעלה שכולה וגלמודה למה אמות גם אני קמ"ל שלא תעזוב מליקח אשה להיותה שכולה בארצך כי אף שתקחנה את מספר ימיך אמלא מה שנגזר עליך ותמים תהיה עם ה' אלהיך. ד"א לפי שנחלקו בפרק החולץ אם מקצרין ימיו של אדם על עבירות ואם מוסיפין על זכות ממ"ש בחזקיהו (מ"ב כ') והוספתי על ימיך ואיתא למאן דאמר שמשלו הוסיפו לו שהרי עדיין לא