עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מלאכת מחשבת חלק א

מלאכת מחשבת חלק א קצג

Melekhet Mahashevet part 1 193 · מלאכת מחשבת חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

ולפיכך איני רוצה שתכבדוני בזהב ובכסף כאשר יעשו לאלהים אחרים ואתי לא תעשו לא אלהי כסף ולא אלהי זהב אלא מזבח אדמה דבר הגרוע שבנמצאות. וגם אתם ממני תראו וכן תעשו שלא תחפצו ברוממות לב ובמשכיות כסף כל כלי חמדה והואיל ולא תעשון אתי בשבילי אלהי זהב אם כן לא תעשו לכם מכ"ש: פרשת משפטים אם אדוניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה

הן אמת כי (א) כאשר יקח אדם אשה שלא כרצונו אלא יתנוה לו שלא מדעתו אין זיווגן עולה יפה על כן אמר אם אדוניו יתן לו אשה ר"ל ולא מאהבתו אותה יצא לו מזה שהאשה וילדיה תהיה לאדוניה ותקרא על שמו ולב בעלה אין נכון עמה כי היא לא אשתו והוא לא אישה ולבסוף יעזבנה והוא יצא בגפו: אם אמור יאמר העבד אהבתי וגו' לא אצא חפשי

אינני רוצה לצאת היה לו לומר ל והנכון (ב) שהאהבה מסרת האדם מדעת קונו ויוציאנו מרשות עצמו. כמאמרם ז"ל הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם. רצו בזה כי אלו ג' מדות וביניהם התאוה שהיא האהבה בשנוי השם מוציאות את האדם מן העולם כלומר מוציאות אותו מדעתו ומרשותו בעולם הזה וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן. כי לב האוהב בדבר הנאהב וישעבד עצמו לו. ואז יהיה בן חורין וברשות עצמו כשיעזוב אהבתו. על כן יאמר העבד אל אדוניו אל תשלחני מאתך כי אהבתי וגו' ואם כן בודאי לא אלא חפשי לעולם ותמיד אהיה נקשר בעבותות אהבה אל מה שאהבתי אף אם אלא מביתך: ורצע אדוניו את אונו במרצע

פירש רש"י בשם ריב"ז אוזן ששמעה לא תגנוב והלך וגנב תרצע. מתקשה אני לדעת למה לקח רש"י לראיה לא תגנוב שבגונב נפשות כתוב והוא הלך וגנב ממון ומכרוהו? על כן נראה לומר שהיטב פירש אוזן ששמעה לא תגנוב נפשות בהר סיני. והגונב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו מוכרו לעבד וזה הלך וגנב ממון כדי שימכרוהו בית דין לעבד בגנבתו הנה היה סבה הוא שימכרוהו וכאלו גנב עצמו ומכרו לפיכך תרצע. ואם מכר עצמו גם כן ראוי להרצע מן הטעם הזה. ולפי זה אין צריך לערב שתי הדרשות ביחד ריב"ז ור"ש שזה דורש מלא תגנוב וזה מן לי בני ישראל עבדים ואידי ואידי חדא הוא: ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו

אמנם במזיד אין האלהים מאנה לידו אלא הרשות נתונה ולא ה' פעל און. כי אם לפעמים כאשר פירשנו במקום אחר: אם במחתרת ימצא הגנב והוכה ומת אין לו דמים

על דרך הפשט יש לפרש אין לבעל הבית שום פרעון א הנגב על נזקו אחר שהוכה ומת וקם ליה בדרבה מיניה כי אין אדם לוקה ומשלם: