מלאכת מחשבת חלק א קצב

הבן ההוא על מעשיו בצדק ומשפט ולא על מה שעשה אביו. היתכן שאם הבן ילוה מנה והואיל ואביו גם הוא לוה מנה יתחייב הבן לשלם מאתים ל זהו עול ועיוות הדין מבואר! ועוד בלשון שתפשו כשאוחזין ולא אמרו כשילכו בדרכי אבותיהם ל אלא הרצון כמו שפירשנו שתופשין מבטן ומהריון מזג ומדות אבותיהם ועל כן הבן על הרוב יענש להיותו עיור ופסח כחוש עז פנים וידוע חולי וכיוצא ממזג אביו כמו שאמרנו

ואגב דאתא לידן הדרוש הנאות הלזה אמרתי אגלה אזנך כי אם אמת הדבר שהבן על הרוב ישיג מזג אבותיו. מדוע אנחנו נביט (יז) בוגדים אנשי לצון וכסילים בנוהג יולידו בנים חכמים ומשכילים ובהפך איש נבון ובעל שכל יולדו לו בנים פתאים בל ידעו מה? אחשוב הטעם בידענו שבהריון ותולדה תפעול מאד המחשבה והדמיון ברגע המשגל. כי אולם המחשבה תניע הרוחות שבדם לעשות כרצון איש ואיש החושב והמדמה כאשר אמרנו במקום אחר. ואם יחשוב האדם באותה הפעולה בדברים הנאותים לנפשו ושיעשנה לתכלית התולדה להקים זרע יצא ממנו ולד כשר. ואם יחשוב בדברים המגונים לתכלית המשגל לתור אחרי עיניו ולבו ויצרו התוקפו אי אפשר שיצא ממנו אלא ולד פגום נולד באיכות הרע הנחשב. ולפי שעל הרוב האנשים הכשרים לא יפרצו גדר לזנות באשת זנונים אשה נכריה על כן בהדבקם עם נשותיהם יבקשו לגדור עצמם במותר להם ולהשביע יצרם המתגבר עליהם באופן שהנולד מן המשגל ההוא יקנה איכות המחשבה הרעה ההיא ויולידו רעים וחטאים או סכלים. ובהפך האנשים עם הזונות יפרדו לא ידבקו בנשותיהם אלא בחוזק יד ולבם אין נכון עמהם לא להכניע יצרם כי לא ישרו בעיניהם כי אם להקים זרע יירש נחלתו ועל כן יולד ממנו לפעמים איש ישר ונקי לדמות המחשבה שהיתה לו בפעולתו: כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך

כבר אמרנו טעם כבוד הורים לזכור בזה תמיד לנגד עינינו חדוש העולם. אולם עוד לפשוטו הכרח אמיתי. כי אמנם מסיק בגמרא שנוח לו לאדם שלא נברא. וא"כ אין ראוי לתת תשואות חן וכבוד להורינו שהולידונו אדרבה היה לנו לשנוא אותם ולבזותם כי הביאונו אל החיים העכורים ומכוערים האלה. (ובעונותי צרות לבבי הרהיבו והשיאוני להיות כותב בדמע כי נפקד ממני בני בכורי הר"ר גרשם תנצב"ה משיב נפשי בן י"ז שנים אשר בעודו ילד חבר ספר יד חרוזים והייתי מובטח בו שיורה הוראות בישראל והלא כמה יגיעות יגעתי וכמה הרפתקאי עדו עליה עד שבא לכלל ישוב לשתות כוס התרעלה ביסורים קשים ורעים עד שובו לעפרו. והנני מצדיק עלי את הדין כי הביאותיו אל מקום הרע הזה עולם חשך וצלמות מעוף צוקה ואפלה ורבים מכאובים. והיה לי לבחור בתורת ה' לשעשועי כבן עזאי והעולם יתקיים ע"י אחרים). לכן הוצרך הכתוב לצוות כבד את אביך. כי לולי מצותו בהכרח היה ראוי למאסם על זה ועכשו נאמר שאי אפשר להכלימם כי כן צוויתי. ואמנם נתן גם הטעם לכבדם כדי שאם נזקין גם אנו בנינו יכבדונו באמרו למען יאריכון ימיך על האדמה כאלו אמר למען יכבדוך בניך כשיאריכון ימיך: אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם: לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם. מזבח אדמה תעשה לי וגו'

להבין דברי הפסוקים צ"ל כי רצה הקב"ה להראות לנו ענותנותו במקום גדולתו ואמר להם אתם ראיתם כי מן השמים מקום רם ונשא דברתי עמכם קרוצי חומר ולא גבה לבי ולא רמו עיני לאמר איך אדבר עם בשר ודם רמה ותולעה.