מלאכת מחשבת חלק א קצא

להיות עבדים לעבדים (יא) כי אמנם מי שנהיג לעבוד ביותר אכזרי הוא לא ירחם קשה ורע מעללים כמו שמרגלא בפומייהו בחוצות אל תעבוד למי שעבד. על כן צוה ה' יתברך שלא ימכרו ישראל לעבדים לפי שהוא הסירם מעבודה היותר שפלה שהיא היות עבדים לעבדים והביאם לעבודה היותר נכבדת להיות עבדים לאדון שאין עליו אדונים באמרו (במדבר כ"ה) כי לי בני ישראל עבדים והואיל והוצאתי אותם מארץ מצרים רצונו מעבדי עבדים לא ימכרו ממכרת עבד ולא יהיה להם עוד אדון שהוא עבד. כדבר הזה רצה הקב"ה באמרו אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים שהיא בעצמה בית עבדים וא"כ לא יהיה לך אלהים אחרים על פני פירושו כמו לפני רצונו שלא תקח עליך אדון שהוא עבדי ואני עליו: פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי ועושה חסד לאלפים וגו'

ראה ראינו (יב) על הרוב מזג אדם ומדותיו ואופן הדרכתו ירדפו אחרי מזג ומדות הוריו. רצוני שאם האב יהיה בעל דברים ארך אפים או בעל מדות מגונות וכיוצא כן על הרוב יהיו בניו יוצאי ירכו. ואלו הן מן הדברים שהאב מזכה או מעניש את הבן על לא חמס בכפיו ועל הוריו תלונותיו. כי אמנם כשיהיה אבי המשפחה דרך משל איש בעל תחבולות נבון לחש או תהיה לו מדה מן המדות להרע או להיטיב ככה כל יוצאי חלציו (יג) אם לא כי בהתערב זרעו עם זרע האשה שאינה בדומה לו יועיל מאד למזג הענין ההוא באופן שלא תהיה לבנו המדה ההיא בהתחלט אלא במיצוע. וכשבנו גם הוא יקח לו אשה שאינה כמדותיו תועיל גם כן אל הבנים הנולדים מהם להקטין עוד בהם האיכות שנשתרש באבותיו. עד כי אם לא ירעו ולא ישחיתו דרכם להתחבר בנשים שאוחזות מעשה בעליהם בידיהם. אחר דור שלישי יאבד בנולדים האיכות ההוא הרע. וזה נתברר לעין הכל בתולדת הדורות. (יד) ולפי שהתולדה במדה פרטית מן המדות הרעות הוא עונש אל האדם וההפך בהפכו. לא שיהיה נתון לעונש אלא בצדק אל הנער היולד אלא שהוא דמות עונש אליו על כי יצטרך כשיגדל להתלחם ולהתאזר על מזגו לנצחנו. כי זה כל האדם. ואין איש נולד שלא תולד עמו תאוה והרדפה אל המדה מן המדות הרעות ואמנם זה לטובתו כאשר נאריך בפרשת שופטים בס"ד. ומ"מ נחשבנה רעה הואיל ואין כל אדם יכול לעמוד בנסיון (טו) ויהיה רע מחבירו מי שתשיגנו תאוה רעה מתאות חבירו ומי שתאותו רבה על של חבירו. ד"מ מי שנולד במזג נוטה אל הזוללות יש בו רע במעט חכמות ממי שתאותו אל הזנות ויותר רע המרצח ורודף כעסים ויותר מי שיתאוה ע"א רצוני שיהיה לו בלבול הדעת ולא יאמין בסבה הראשונה או יחשוב היותה דבר נברא. באופן שיש לאדם לבקש רחמים שיולדו בניו במדות ממוצעות ושיש בהנה מעט מהרוע. ועל כי ע"ז הוא עון פלילי מכל עבירה שיעשה האדם הזהירנו ה' יתברך שנתרחק ממנה הרחק גמור גם להשתחוות להן ולפנות לעובדיהם פן נקנה איכות הרע ההוא בנפשותינו ונחלק ממנו לבנינו הואיל וה' יתברך דבר וצוה שישתרגו מדות האדם עד דור רביעי. וזהו כוונת פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבים לשונאי (טז) כי שונאי ה' במדותיהם הרעות יניחו יתרם לעולליהם עד דור רביעי כמנהג. אולם במדות הטובות הבטיח ה' יתברך לעשות חסד עמנו לפנים משורת הדין ושהמעשים הטובים שבאנשים השלמים לא יספו ולא יתמו מזרעם לעולמי עד וכמאמרם ז"ל [על[ ישעי' נ"ט) לא ימושו מפיך וגו' מעתה ועד עולם. וזהו דרך חסד ומדה טובה מרובה על כן אמר ועושה חסד לאלפים לאוהבי וגו' ולא אמר פוקד זכות אבות על בנים וגו' כי זהו חסד באמת. הבט ימין וראה אמרם ז"ל כאן כשאוחזים מעשה אבותיהם בידיהם כי אמנם הקושי מבואר בדבריהם כי אם הבן יעשה און ומרמה כדמות אביו ענוש יענש