מלאכת מחשבת חלק א קצ

האמונה הזאת בלב העם. כי אולם כשיסתפק האדם בהשגחת ה' להענישו או ליתן שכרו איככה ישמור קבוץ המדיני ואין דעתו אלא לגזול ולגנוב ולרצוח כאשר ייטב בעיניו להשתדל לעשות חיל הון ועושר למען הרבות "שיש לאכול ולשמוח כל ימי חייו? וכל זה איננו שוה אם נאמין שהעולם קדום ולא נברא כי אז נבוא להכחיש פעולת הבורא כאשר הארכנו בפרשת בראשית. על כן אחר זה הביא הית' אמונת חידוש העולם בשמירת השבת כמ"ש כי ששת ימים עשה ה' וגו' ואין למוד והוראה על בריאת העולם בלבבנו כשמירת השבת. ולאמת הענין גם לדורות ציונו על כבוד אב ואם (ט) וכשנכבד הורינו ומולידינו נבין מסדר והשתלשלות התולדות זו למעלה מזו שבהכרח מוכרחים אנו להגיע אל מוליד ראשון ולבוא עד תכלית בריאת העולם באופן שהשביתה בשביעי סימן אצלנו לבריאתו אמנם התולדה הוא מופת נוצח עליו אין להשיב. הנה כאשר ידענו שה' יתברך משגיח בתחתונים ופועל לבדו בעצמו כרצונו והוא ברא תבל ומלואה ראוי אם כן ליתן בו סדר נכון לקבוץ המדיני לבל ישחיתו ואיש את רעהו חיים יבלעו (ר) כי אמנם ראה אלהים בעולם הגלגל חוזר באנשים מן העוני והעושר ושאין קיים בו השווי כדברי ליקורגו"ס היוני במדינת שפארט"ה אשר בחר שיחיו כל העם מקצה כקטון כגדול בסדר א' מן התמחוי ואין לאחד יתרון על חבירו. אולם ראתה החכמה האלהית שאי אפשר להכריח הברואים בדבר הזה ולא יחדל אביון מקרב הארץ. וגם תורת ליקורגו"ס לא התמידה זמן רב. והואיל ולה' הארץ ומלואה לו הכסף והזהב לאשר יחפוץ יתננו לשום שפלים למרום והגבוהים ישפלו ועוד כל ימי הארץ זה שוע וזה דל. על כן הוצרכנו להתלמד ולהזהר במה שיהיה נאות לקבוץ המדיני שלא לכנוס בתחום חבירו ולא להסיג גבול זולתו שלא לגנוב את שאינו שלו ולא לנאף אשת רעהו כי אין לך גניבה גדולה מזו ולא לרצח דמים כי ינצו אחים יחדיו להיות האדם בהול על ממונו ולזה תאכל חרב ולריב ומצה יקימו. ולפי שלא יזיק אדם זולתו לקחת מה שאינו שלו אלא בשלשה דרכים או שיגע בגופו או בכבודו או בממונו ע"כ נכתבו שלש אזהרות אלה ולא יותר. והוסיף לא תענה להביא המזיק ע"י אחרים כי כמו שהמעיד עדות שקר עובר ומתעבר על ריב לא לו כן השולח להרוג ולגנוב ע"י אמצעי באופן שנכללו באלו הארבעה מאמרים כל מיני היזק בין בידו בין ע"י אחרים. ולפי שלא יבוא אדם לגזול לנאף ולרצוח אלא בחמדו את שאינו שלו ואוהב כסף לא ישבע כסף עד כי יחמוד לקחת משל רעהו אף שלא כדין. על כן השלים הית' דבריו בלא תחמוד. וכפל בו פעמים שלש להיות האזהרה הזאת עיקר גדול בקיבוץ המדיני. ומי שלא יחמוד דבר מן הדברים האסורים לא יחטא ולא יעשה פעולה נגד השווי והמשפט. הנה תראה כי ישר דבר ה' וכל דבריו אמת וצדק להיישרת חיי האדם בעולם השפל. וכל מה שיאמר בתורה מן המצות כלנה כאחת תוכללנה תחת הכללים האלה ואחת מהנה לא נעדרה כאשר תראה מעצמך ואין להאריך: אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים

אשאל ואנסה מהו שבכל התורה פעמים רבות דקדק הקב"ה לומר שהוציא אל ישראל מבית עבדים והיה די שיאמר ממצרים וידענו שהיו שמה עברים ואם ירצה לזכור מה שהיה שמה היה נוח לומר מהיות להם עבדים ל ואמרתי בזה שרצה הקב"ה להודיענו גודל החסד שעשה עמנו כי מאחר שהיינו עבדים במצרים הנה היינו עבדים לעבדים שכל מצרים עבדים הם על בלי היות להם אחוזה בארץ ככתוב (בראשית מ"ז) ונהיה וגו' עבדים לפרעה. ועוד היום בגלותנו משעבדים אותנו בדבר הזה ולא יתנו לנו רשות לקנות קרקע בהחלט כי זהו אצלם סימן עבדות. וידוע כמה מהגרעון והחרפה